חובות הלבבות, שער התשובה ג׳

אֲבָל בַּמֶּה תִּהְיֶה הַתְּשׁוּבָה מֵהָאָדָם אוֹמַר בָּזֶה כִּי תִּתָּכֵן לוֹ אַחַר הַקְדָּמַת יְדִיעָתוֹ בְּשִׁבְעָה דְּבָרִים.

הָרִאשׁוֹן שֶׁיֵּדַע גְּנוּת מַעֲשֵׂהוּ יְדִיעָה בְּרוּרָה כִּי אִם לֹא יִתְבָּרֵר לוֹ זֶה וְיִהְיֶה מִסְתַּפֵּק אוֹ שׁוֹגֵג בִּלְתִּי מֵזִיד לֹא תִּתָּכֵן הַחֲרָטָה מִמֶּנּוּ עָלָיו וּבַקָּשַׁת הַמְּחִילָה בּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נא) כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד.

וְהַשֵּׁנִי שֶׁיֵּדַע בְּחִיּוּב רֹעַ מַעֲשֵׂהוּ וּגְנוּתוֹ כִּי אִם לֹא יִתְבָּרֵר אֶצְלוֹ כִּי מַעֲשֵׂהוּ רַע וּמִפְעָלוֹ אֵינוֹ טוֹב לֹא יִתְחָרֵט עָלָיו וְלֹא יְקַבֵּל תְּנָאֵי הַתְּשׁוּבָה מִמֶּנּוּ וְדִינוֹ בּוֹ כְּדִין הַשּׁוֹגֵג וַאֲמַתְלָאָתוֹ רְחָבָה כמ״ש (שם יט) שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין וְגוֹ׳.

וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁיֵּדַע בְּחִיּוּב הַגְּמוּל עַל מַעֲשֵׂהוּ כִּי אִם לֹא יֵדַע זֶה אֵין צֹרֶךְ מְבִיאוֹ אֶל הַחֲרָטָה עָלָיו וּכְשֶׁיִּתְבָּרֵר אֶצְלוֹ כִּי הוּא עָנוּשׁ עָלָיו יִתְחָרֵט אַחַר כָּךְ וִיבַקֵּשׁ הַמְּחִילָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה לא) כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי וְגוֹ׳ וְאָמַר (תהלים קיט) סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וְגוֹ׳.

וְהָרְבִיעִי שֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא שָׁמוּר עָלָיו וְנִכְתָּב בְּסֵפֶר עֲוֹנֹתָיו וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו הֶעְלֵם וְלֹא שִׁכְחָה וְלֹא הַנָּחָה כמ״ש (דברים לב) הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתֻם בְּאוֹצְרֹתָי וְאָמַר (איוב לז) בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם וְגוֹ׳, כִּי אִם יַחְשֹׁב כִּי הוּא מֻפְקָר וְאֵינֶנּוּ שָׁמוּר עָלָיו לֹא יִתְחָרֵט וְלֹא יְבַקֵּשׁ הַמְּחִילָה בּוֹ מִפְּנֵי אִחוּר עָנְשׁוֹ עָלָיו כמ״ש (קהלת ח) אֲשֶׁר אֵין נַעֲשָׂה פִתְגָם מַעֲשֵׂה הָרָעָה מְהֵרָה עַל כֵּן מָלֵא לֵב בְּנֵי הָאָדָם בָּהֶם לַעֲשׂוֹת רָע.

וְהַחֲמִישִׁי שֶׁיֵּדַע אֱמֶת כִּי הַתְּשׁוּבָה אֹפֶן רְפוּאַת מַדְוֵהוּ וְהַדֶּרֶךְ אֶל הָאֲרוּכָה מֵרֹעַ מַעֲשֵׂהוּ וּגְנוּת מִפְעָלוֹ וְשֶׁבָּהּ יְתַקֵּן טָעוּתוֹ וְיָשִׁיב אֲבֵדָתוֹ כִּי אִם לֹא יִתְבָּרֵר אֶצְלוֹ זֶה יִתְיָאֵשׁ מִכַּפָּרַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּמֵרַחֲמָיו וְלֹא יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַמְּחִילָה עַל מָה שֶׁקָּדַם לוֹ מֵרֹעַ מִפְעָלוֹ כמ״ש (יחזקאל לג) אֲמַרְתֶּם לֵאמֹר כִּי פְשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ עָלֵינוּ וּבָם אֲנַחְנוּ נְמַקִּים וְאֵיךְ נִחְיֶה, וְהָיְתָה הַתְּשׁוּבָה עַל זֶה מֵהַבּוֹרֵא עַל יְדֵי נְבִיאוֹ חַי אָנִי נְאֻם ה׳ אֱלֹהִים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע וְגוֹ׳.

וְהַשִּׁשִּׁי שֶׁיַּחְשֹׁב עִם נַפְשׁוֹ בְּמָה שֶׁקָּדַם לַבּוֹרֵא עָלָיו מִן הַטּוֹבוֹת וּמָה שֶׁקָּדַם לוֹ מֵהַמְרוֹתוֹ תְּמוּרַת הַהוֹדָאָה עֲלֵיהֶן וְשֶׁיִּשְׁקֹל עָנְשֵׁי הָעֲבֵרָה עִם עֲרֵבוּתָהּ וַעֲרֵבוּת גְּמוּל הַצְּדָקָה עִם צַעֲרָהּ בעוה״ז ובעוה״ב כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל הָוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ.

וְהַשְּׁבִיעִי חֹזֶק סִבְלוֹ לְהִמָּנַע מִן הָרַע אֲשֶׁר הִרְגִּיל בּוֹ וְהַסְכָּמָתוֹ לָסוּר מִמֶּנּוּ בְּלִבּוֹ וּבְמַצְפּוּנוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יואל ב) וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם.

וּבְהִתְקַדֵּם בֵּרוּר אֵלּוּ הַשִּׁבְעָה דְּבָרִים בְּדַעַת הַחוֹטֵא תִּתָּכֵן מִמֶּנּוּ הַתְּשׁוּבָה מֵעֲוֹנֹתָיו: