חובות הלבבות, שער ייחוד המעשה ו׳

אֲבָל הַזְּהִירוּת בַּמַּחֲשָׁבָה וּשְׁמִירָתָהּ רָאוּי לְךָ שֶׁלֹּא תִּתְעַלֵּם לִפְקוֹד מַחְשַׁבְתְּךָ וְרַעְיוֹנֶיךָ וְשַׂרְעַפֵּי לִבְּךָ כִּי רֹב הַהֶפְסֵד וְהַתִּקּוּן בַּמַּעֲשִׂים לֹא יִהְיֶה כִּי אִם מֵחֲמָתָם כְּפִי תִּקּוּנָם וְהֶפְסֵדָם.

כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי ד) מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים וְאָמְרָה תּוֹרָה (בראשית ח׳:כ״א) כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְאָמַר (דברים לא) כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ וְאָמַר (ד״ה א כח) כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה׳ וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין וְאָמַר (דברים ל) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ וְאָמַר (שם י) מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה וְהַיִּרְאָה אֵינָהּ אֶלָּא בַּלֵּב וְהָרַעֲיוֹן וְהַמַּחְשָׁבָה, וְעַל כֵּן יֵשׁ לְךָ אָחִי לְהִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת כָּל מַעֲשֶׂיךָ מְיֻחָדִים לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְאַל יִהְיֶה עֲמָלְךָ לָרִיק וְטָרְחֲךָ לַשֶּׁקֶר כמ״ש (ישעיהו נ״ה:ב׳) לָמָּה תִשְׁקְלוּ כֶסֶף בְּלוֹא לֶחֶם וְגוֹ׳,

וְאַל תִּתְעַלֵּם מִמָּה שֶׁהַעִירוֹתִיךָ עָלָיו כִּי כְּבָר קִבַּצְתִּי לְךָ בַּשַּׁעַר הַזֶּה כָּל שָׁרְשֵׁי מַפְסִידֵי הַמַּעֲשִׂים הַמְיֻחָדִים לֵאלֹהִים, וְתַחַת כָּל שֹׁרֶשׁ מֵהֶם עֲנָפִים כִּמְעַט שֶׁאֵין לָהֶם קֵץ,

עַל כֵּן אַתָּה צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם בְּכָל יְכָלְתְּךָ אוּלַי יִהְיֶה מַעַשְׂךָ שָׁלֵם לֵאלֹהִים וּמְיֻחָד לִשְׁמוֹ וְיִהְיֶה רָצוּי וּמְקֻבָּל אֵצֶל הַבּוֹרֵא קִבּוּל טוֹב. וּנְהוֹג בּוֹ מִנְהָגְךָ כְּעִנְיְנֵי עוֹלָמְךָ כִּי אַתָּה חוֹשֵׁב עַל הַטּוֹב שֶׁתִּמְצָא בְּמִינֵיהֶם וַאֲשֶׁר יִהְיֶה רָחוֹק מִן הַפְּגָעִים בָּהֶם וּמְנֻקֶּה מִן הַזִּיּוּף וְזַךְ מִן הַבִּלְבּוּל, וְכֵיוָן שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה זֶה בְּעִנְיְנֵי עוֹלָמְךָ הַכָּלֶה כָּל שֶׁכֵּן שֶׁתַּעֲשֶׂה כִּפְלַיִם בְּעִנְיְנֵי אַחֲרִיתְךָ הַקַּיֶּמֶת וּבְמָה שֶׁתִּתְקָרֵב בּוֹ אֶל הָאֱלֹהִים.

וְהִשְׁתַּדֵּל בְּכֹחֲךָ לְזַכֵּךְ מַעֲשֶׂיךָ וְאִם יִמְעַט יוֹתֵר מִמָּה שֶׁתִּשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה רַב בִּלְתִּי זַךְ כִּי הַמְּעַט הַזַּךְ הוּא רַב וְהָרַב בִּלְתִּי זַךְ הוּא מְעַט וְאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת וכ״ש שֶׁיִּהְיֶה מַעַשְׂךָ עִם מִעוּטוֹ וּזְעִירוּתוֹ בִּלְתִּי זַךְ לֵאלֹהִים.

וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה עִנְיָנְךָ בְּמַעֲשֶׂיךָ לֵאלֹהִים כְּעִנְיַן הָעוֹף שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַכָּתוּב שֶׁהִיא יוֹלֶדֶת הַבֵּיצָה וּמְחַמֶּמֶת אוֹתָהּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ מִמִּעוּט שְׁמִירָתָהּ אוֹתָהּ עַד שֶׁיַּפְסִידוּהָ שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים וְלֹא תַעֲשֶׂה אֶפְרוֹחַ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב לט) כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה וְגוֹ׳ כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וּשְׁאָר הָעִנְיָן,

וּכְבָר שִׁבֵּחַ הֶחָכָם מִי שֶׁהוּא בְּהֶפֶךְ הָעִנְיָן הַזֶּה בִּזְרִיזוּתוֹ וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ הַטּוֹבָה בְּעוֹלָמוֹ וְצִוָּנוּ לִבְחֹן בּוֹ וְלִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂהוּ וְאִם הוּא חַלָּשׁ שֶׁבָּרְמָשִׂים כְּאָמְרוֹ:

(משלי ו) לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל וְגוֹ׳ תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ וְגוֹ׳.

וְהִנֵּה זָכַרְנוּ לְךָ מְעַט מֵהַרְבֵּה וְאַל יִרְבֶּה בְּעֵינֶיךָ וְאַל תָּקֹץ בּוֹ כִּי כְּפִי מַעֲלוֹת חֲשִׁיבוּת הַמְּלָאכוֹת יִהְיוּ הַפְּגָעִים הַקּוֹרִים אוֹתָם.

וּמֶחְקָרֵנוּ בַּסֵּפֶר הַזֶּה אֵין מַעֲלָתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ נֶעְלֶמֶת מִמִּי שֶׁמֵּבִין. הָאֱלֹהִים יְשִׂימֵנוּ מִן הַשְּׁלֵמִים עִמּוֹ וְהָעוֹשִׂים לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל בְּרַחֲמָיו אָמֵן:
נִשְׁלַם שַׁעַר הַחֲמִישִׁי. בְּעֶזְרַת אֱלֹהַי קְדֹשִׁי: