תנ״ך
דניאל ב׳:י״ד-ט״ז
חלק מ: פרק ב׳
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
בֵּאדַיִן דָּנִיֵּאל הֲתִיב עֵטָא וּטְעֵם לְאַרְיוֹךְ רַב־טַבָּחַיָּא דִּי מַלְכָּא דִּי נְפַק לְקַטָּלָה לְחַכִּימֵי בָּבֶֽל׃
רש״י
התיב עטא וטעם לאריוך. השיב עצה וטעם לאריוך שם האיש:
רב טבחיא. שר ההורגים המחוייבים הריגה:
עָנֵה וְאָמַר לְאַרְיוֹךְ שַׁלִּיטָא דִֽי־מַלְכָּא עַל־מָה דָתָא מְהַחְצְפָה מִן־קֳדָם מַלְכָּא אֱדַיִן מִלְּתָא הוֹדַע אַרְיוֹךְ לְדָנִיֵּֽאל׃
רש״י
על מה דתא מהחצפה. מה זה שדת המלך חצופה להרוג:
אדין מלתא הודע אריוך לדניאל. שקצף המלך על שאין מגיד חלומו:
וְדָנִיֵּאל עַל וּבְעָה מִן־מַלְכָּא דִּי זְמָן יִנְתִּן־לֵהּ וּפִשְׁרָא לְהַֽחֲוָיָה לְמַלְכָּֽא׃ {ס}
רש״י
על ובעא. נכנס ובקש:
ינתן ליה. יתן לו:
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: ובשנת שתים פרשה סתומה
- סתומה: אדין דניאל פרשה סתומה
- פרק ב׳
באדין. תרגום של אז: