תנ״ך
דניאל ג׳:כ״ד-ל׳
חלק מ: פרק ג׳
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
אֱדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא תְּוַהּ וְקָם בְּהִתְבְּהָלָה עָנֵה וְאָמַר לְהַדָּֽבְרוֹהִי הֲלָא גֻבְרִין תְּלָתָה רְמֵינָא לְגוֹא־נוּרָא מְכַפְּתִין עָנַיִן וְאָמְרִין לְמַלְכָּא יַצִּיבָא מַלְכָּֽא׃
רש״י
וקם בהתבהלה. ועמד בבהלה:
ענין ואמרין. עונין ואומרי' למלך:
יציבא מלכא. אמת דבר המלך:
עָנֵה וְאָמַר הָֽא־אֲנָה חָזֵה גֻּבְרִין אַרְבְּעָה שְׁרַיִן מַהְלְכִין בְּגֽוֹא־נוּרָא וַחֲבָל לָא־אִיתַי בְּהוֹן וְרֵוֵהּ דִּי (רביעיא) [רְֽבִיעָאָה] דָּמֵה לְבַר־אֱלָהִֽין׃
רש״י
שרין מהלכין בגוא נורא. מותרין מאסוריהן והולכים בתוך האש:
וחבל לא איתי בהון. וחבלה לא יש בהם:
ורוה די. רביעאה ותוארו של רביעי:
דמה לבר אלהין. דומה למלאך שראיתי בהיותי עם סנחרב כשנשרפו אוכלוסיו שנאמר (ישעיהו ל״ז:ל״ו) ויך במחנה אשור ונבוכדנצר היה שם ונמלט בתוך עשרה שנמלטו מהם:
בֵּאדַיִן קְרֵב נְבוּכַדְנֶצַּר לִתְרַע אַתּוּן נוּרָא יָקִֽדְתָּא עָנֵה וְאָמַר שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד־נְגוֹ עַבְדוֹהִי דִּֽי־אֱלָהָא (עליא) [עִלָּאָה] פֻּקוּ וֶאֱתוֹ בֵּאדַיִן נָֽפְקִין שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ מִן־גּוֹא נוּרָֽא׃
רש״י
קרב. לתרע אתון נורא נגש לשער החצר שהכבשן בתוכה לדבר עמהם ומתחלה היה רואה אותם מרחוק:
פוקו ואתו. צאו ובאו ולא אמר להם עלו ובואו מכאן למדנו שצף קרקעית הכבשן והשוה לארץ שלא יטרחו לעלות:
באדין נפקון. אע"פ שבטוחין בנס העשוי להם לא מלאה לבם לזלזל במלכות לצאת שלא ברשות:
וּמִֽתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא חָזַיִן לְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי לָֽא־שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן וּשְׂעַר רֵֽאשְׁהוֹן לָא הִתְחָרַךְ וְסַרְבָּלֵיהוֹן לָא שְׁנוֹ וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהֽוֹן׃
רש״י
ומתכנשין אחשדרפניא. ד' אומות נמנו למעלה באסיפה הראשונה שלא נמנו כאן אדרגזריא דתבריא גדבריא תפתיא הם גבורי החיל אשר הרגם שביב האש בהשליכם את חנניה וחבריו לאור:
חזין לגובריא אלך. רואין את האנשים האלה חנניה וחבריו:
די לא שלט נורא בגשמהון. אשר לא שלטה האש בגופם:
גשמהון. גופן בל' ארמי ויש רבים בזה הספר:
ושער ראשיהון לא התחרך. שער ראשיהון לא נחרך:
לא שנו. לא נשתנו ממראיתן:
לא עדת בהון. לא סרה לתוכם:
עָנֵה נְבֽוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּֽי־שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ דִּֽי־שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדוֹהִי דִּי הִתְרְחִצוּ עֲלוֹהִי וּמִלַּת מַלְכָּא שַׁנִּיו וִיהַבוּ (גשמיהון) [גֶשְׁמְהוֹן] דִּי לָֽא־יִפְלְחוּן וְלָֽא־יִסְגְּדוּן לְכׇל־אֱלָהּ לָהֵן לֵאלָֽהֲהֽוֹן׃
רש״י
ענה נבוכדנצר. צוח נבוכדנצר:
די התרחיצו עלוהי. אשר בטחו עליו:
ומלת מלכא שניו. ומלת המלך שנו שלא לקיימו:
ויהבו גשמהון. ומסרו גופם:
לאלההון. זולתי לאלהיהם:
וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כׇל־עַם אֻמָּה וְלִשָּׁן דִּֽי־יֵאמַר (שלה) [שָׁלוּ] עַל אֱלָהֲהוֹן דִּֽי־שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹא הַדָּמִין יִתְעֲבֵד וּבַיְתֵהּ נְוָלִי יִשְׁתַּוֵּה כׇּל־קֳבֵל דִּי לָא אִיתַי אֱלָהּ אׇחֳרָן דִּֽי־יִכֻּל לְהַצָּלָה כִּדְנָֽה׃
רש״י
שים טעם. כלומר יושם חק:
די יאמר. שלו אשר יאמר משגה כלומר שום דבר של גנאי:
הדמין. אברים כלומר ינתחוהו לאברים:
נולי ישתוה. אשפה יושם:
די יכול להצלה כדנה. אשר יכול להציל כזאת:
בֵּאדַיִן מַלְכָּא הַצְלַח לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ בִּמְדִינַת בָּבֶֽל׃ {פ}
רש״י
הצלח. הצליח והגדיל אותם:
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- פתוחה: באדין נבוכדנצר פרשה פתוחה
- פתוחה: נבוכדנצר מלכא פרשה פתוחה
- פרק ג׳
תוה. תמה: