דברים י״א:כ״ט-י״ב:י״ט

ונתתה את הברכה. כְּתַרְגּוּמוֹ "יָת מְבָרְכַיָּא" – אֶת הַמְבָרְכִים:

You shall place the blessers. As Targum [Onkelos] renders, יָת מְבָרְכַיּאָ, “The blessers.”

על הר גרזים. כְּלַפֵּי הַר גְּרִזִּים הוֹפְכִין פְּנֵיהֶם וּפָתְחוּ בִּבְרָכָה – בָּרוךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה וְגוֹ'. כָּל הָאֲרוּרִים שֶׁבַּפָּרָשָׁה אָמְרוּ תְחִלָּה בִּלְשׁוֹן בָּרוּךְ, וְאַחַר כָּךְ הָפְכוּ פְנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר עֵיבָל וּפָתְחוּ בִּקְלָלָה (סוטה ל"ג):

On Mount Gerizim. Towards Mount Gerizim they turned their faces, and opened with the blessing, “Blessed is the man who does not make a sculptured or molten, etc.” All the curses in that chapter were first recited with the word “blessed.” Then they turned their faces towards Mount Eival, and opened with the curse.

הלא המה. נָתַן בָּהֶם סִימָן:

Are they not. This provides the landmarks.

אחרי. אַחַר הַעֲבָרַת הַיַּרְדֵּן הַרְבֵּה וָהָלְאָה לְמֵרָחוֹק; וְזֶהוּ לְשׁוֹן אַחֲרֵי, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרֵי מֻפְלָג הוּא:

Far beyond. Far after the crossing of the Yardein, in the distance beyond, as indicated by the word “beyond.” Wherever אַחֲרֵי — “beyond” is mentioned, the reference is to great distance.

דרך מבוא השמש. לְהַלָּן מִן הַיַּרְדֵּן לְצַד מַעֲרָב, וְטַעַם הַמִּקְרָא מוֹכִיחַ שֶׁהֵם שְׁנֵי דְבָרִים, שֶׁנִּנְקְדוּ בִשְׁנֵי טְעָמִים, "אַחֲרֵי" נָקוּד בְּפַשְׁטָא, וְ"דֶרֶךְ" נָקוּד בְּמַשְׁפֵּל, וְהוּא דָּגֵשׁ, וְאִם הָיָה "אַחֲרֵי דֶרֶךְ" דִּבּוּר אֶחָד, הָיָה נָקוּד "אַחֲרֵי" בִּמְשָׁרֵת, בְּשׁוֹפָר הָפוּךְ, וְ"דֶרֶךְ" בְּפַשְׁטָא וְרָפֶה:

Along the route of the sunset. Beyond the Yardein, toward the west. The cantillation of the passage proves that they are two matters, since they are punctuated with two cantillation symbols; אַחֲרֵי, “far beyond,” is punctuated with the pashta symbol, while דֶרֶךְ, “the route,” is punctuated with the mishpal symbol, and is dotted. If אַחֲרֵי דֶּרֶךְ, “far beyond the route,” were a single phrase, then אַחֲרֵי, “far beyond,” would be punctuated with the meshares symbol — the reverse shofar — and דֶּרֶךְ, “route,” would be punctuated with the pashta symbol, and would be undotted.

מול הגלגל. רָחוֹק מִן הַגִּלְגָּל:

Opposite Gilgal. At a distance from Gilgal.

אלוני מרה. שְׁכֶם הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י"ב) עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה (ספרי):

Moreh Plain. This was Shechem, as it is said, “Until the territory of Shechem — until Moreh Plain.”

כי אתם עברים את הירדן וגו'. נִסִּים שֶׁל יַרְדֵּן יִהְיוּ סִימָן בְּיֶדְכֶם שֶׁתָּבֹאוּ וְתִירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ (עי' ספרי):

For you shall pass across the Yardein, etc. The miracles at the Yardein will portend, for you, that you will enter the land and take possession of it.

אבד תאבדון. אַבֵּד וְאַחַר כָּךְ תְּאַבְּדוּן, מִכָּאן לָעוֹקֵר עֲ"זָ שֶׁצָּרִיךְ לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ (עבודה זרה מ"ה):

You must obliterate. Destroy, then destroy afterward. This teaches that, when destroying idolatry, one must tear out the roots.

את כל המקמות אשר עבדו שם וגו'. וּמַה תְּאַבְּדוּן מֵהֶם? אֶת אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר עַל הֶהָרִים:

All of the places where the nations worshipped, etc. What must you obliterate from them? ‘Their gods on the mountains.’

מזבח. שֶׁל אֲבָנִים הַרְבֵּה:

Altar. Composed of a number of stones.

מצבה. שֶׁל אֶבֶן אַחַת, וְהוּא בִּימוֹס שֶׁשְּׁנוּיָה בַּמִּשְׁנָה (עבודה זרה מ"ז): אֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ מִתְּחִלָּתָהּ לְבִימוֹס:

Pillar. Single-stoned. This is the ‘bimus’ mentioned in the Mishnah, ‘A stone quarried originally as a bimus.’

אשרה. אִילָן הַנֶּעֱבָד:

Asherah. A tree that was worshipped.

ואבדתם את שמם. לְכַנּוֹת לָהֶם שֵׁם לִגְנַאי, בֵּית גַּלְיָא — קוֹרִין לָהּ בֵּית כַּרְיָא, עֵין כֹּל — עֵין קוֹץ (שם ל"ו):

Obliterate their name. Give them degrading nicknames. ”The house of exaltation,” entitle “The house of ruin.” “Universal vision” — “Thorny vision.”

לא תעשון כן. לְהַקְטִיר לַשָּׁמַיִם בְּכָל מָקוֹם, כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר. דָּ"אַ — ונתצתם את מזבחתם, ואבדתם את שמם, לא תעשון כן. אַזְהָרָה לַמּוֹחֵק אֶת הַשֵּׁם וְלַנּוֹתֵץ אֶבֶן מִן הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מִן הָעֲזָרָה (מכות כ"ב). אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹתְצִין אֶת הַמִּזְבְּחוֹת? אֶלָּא שֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ כְמַעֲשֵׂיהֶם וְיִגְרְמוּ עֲוֹנוֹתֵיכֶם לְמִקְדַּשׁ אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁיִּתְחָרֵב (ספרי):

Do not act this way. By bringing burnt-offerings for the sake of Heaven anywhere except for the place [God] will select. Another interpretation. ‘Smash their altars, obliterate their names — do not act this way. . .’ This prohibits erasing the sacred name, and breaking an altar stone, or a Temple courtyard stone. Rebbi Yishmael said, ‘Is it conceivable that an Israelite would smash altars? Rather, do not act as they do, whereby your iniquity would cause the ruin of the Temple of your forefathers.’

לשכנו תדרשו. זֶה מִשְׁכַּן שִׁילֹה:

Seek His Presence. This refers to the Tabernacle at Shiloh.

וזבחיכם. שְׁלָמִים שֶׁל חוֹבָה:

Your sacred offerings. Obligatory shelamim-offerings.

מעשרתיכם. מַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לֶאֱכֹל לִפְנִים מִן הַחוֹמָה:

Your tithes. The animal tithe and the second tithe, to be eaten within the walls [of Jerusalem].

תרומת ידכם. אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דברים כ"ו) וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ (עי' ספרי):

The elevation of your hands. This refers to the first bikurim- fruits, concerning which it is said, “The kohein shall take the basket from your hand.”

ובכרת בקרכם. לְתִתָּם לַכֹּהֵן וְיַקְרִיבֵם שָׁם:

The first born of your cattle. To give to the kohein, so that he may offer them up there.

אשר ברכך ה'. לְפִי הַבְּרָכָה הָבֵא (ספרי):

As Adonoy has blessed you. According to the blessing, bring.

לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים וגו'. מוּסָב לְמַעְלָה עַל כי אתם עברים את הירדן וגו', כְּשֶׁתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן מִיָּד אַתֶּם מֻתָּרִים לְהַקְרִיב בְּבָמָה כָּל י"ד שָׁנָה שֶׁל כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק, וּבַבָּמָה לֹא תַקְרִיבוּ כָּל מַה שֶּׁאַתֶּם מַקְרִיבִים פה היום בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא עִמָּכֶם וְנִמְשַׁח וְהוּא כָשֵׁר לְהַקְרִיב בּוֹ חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת נְדָרִים וּנְדָבוֹת, אֲבָל בְּבָמָה אֵין קָרֵב אֶלָּא הַנִּדָּר וְהַנִּדָּב, וְזֶהוּ איש כל הישר בעיניו, נְדָרִים וּנְדָבוֹת, שֶׁאַתֶּם מִתְנַדְּבִים עַ"יְ שֶׁיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם לַהֲבִיאָם וְלֹא עַ"יְ חוֹבָה, אוֹתָם תַּקְרִיבוּ בַּבָּמָה (שם; זבחים קי"ז):

You may not do everything we do, etc. This continues from above, from “For you shall pass across the Yardein, etc.” When you cross the Yardein, you will be immediately permitted to bring up offerings on the personal bamah-altar, thoughout all fourteen years of conquest and apportionment. However, on the personal bamah-altar, you may not offer everything you offer here, this day, at the Mishkan, which remains with you and has been anointed. This is an appropriate place for bringing sin-and guilt-offerings, and promissory and contributory-offerings. However, on the personal bamah-altar, nothing may be offered except for the promissory and contributory, And this is the meaning of “each what is upright in his eyes.” Promissory-and contributory offerings, That you donate because you feel it is proper to bring them and not because you must. These you may offer on a personal bamah-altar.

כי לא באתם. כָּל אוֹתָן י"ד שָׁנָה:

For you will not have come. Throughout those fourteen years.

עד עתה. כְּמוֹ עֲדַיִן:

As yet. Like “yet.”

אל המנוחה. זוֹ שִׁילֹה:

To the peace. This refers to Shiloh.

נחלה. זוֹ יְרוּשָׁלַיִם (ספרי; זבחים קי"ט):

The territory. This refers to Jerusalem.

ועברתם את הירדן וישבתם בארץ. שֶׁתְּחַלְּקוּהָ וִיהֵא כָל אֶחָד מַכִּיר אֶת חֶלְקוֹ וְאֶת שִׁבְתּוֹ (נ"א – שִׁבְטוֹ):

When you cross the Yardein and settle in the land. When you have apportioned it, and everyone distinguishes his portion and his tribe.

והניח לכם. לְאַחַר כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק וּמְנוּחָה מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל – וְאֵין זוֹ אֶלָּא בִּימֵי דָוִד – אָז:

And He has granted you peace. After the conquest and apportionment, and peace with the nations whom Adonoy allowed to remain in order to test Yisroel — this did not occur until the time of Dovid — then:

והיה המקום וגו'. בְּנוּ לָכֶם בֵּית הַבְּחִירָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּדָוִד "וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַה' הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אוֹיְבָיו וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים, וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה" (שמואל ב ז'):

Let it be that the place, etc. Build, for yourselves, the chosen Sanctuary in Jerusalem. This is as it is said concerning Dovid: “It was, when the king had settled in his palace, and Adonoy had granted him peace on every side, from all his enemies; then the king said to the prophet Noson, ‘Look here, I am settled in a palace of cedarwood, while the ark of God languishes amidst curtains.”’

שמה תביאו וגו'. לְמַעְלָה אָמוּר לְעִנְיַן שִׁילֹה וְכָאן אָמוּר לְעִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם, וּלְכָךְ חִלְּקָם הַכָּתוּב לִתֵּן הֶתֵּר בֵּין זוֹ לְזוֹ, מִשֶּׁחָרְבָה שִׁילֹה וּבָאוּ לְנֹב וְחָרְבָה נֹב וּבָאוּ לְגִבְעוֹן הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת עַד שֶׁבָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם (זבחים קיט):

It is there that you shall bring. The discussion above concerns Shiloh, while the discussion here concerns Jerusalem. This is why Scripture separates them, by granting permission between them. From the time that Shiloh was laid waste and they arrived at Nov, and Nov was laid waste and they arrived at Giveon, personal bamah-altars were permitted, until they arrived at Jerusalem.

מבחר נדריכם. מְלַמֵּד שֶׁיָּבִיא מִן הַמֻּבְחָר (ספרי):

Your choice promissory-offerings. This teaches that one must offer the choicest.

השמר לך. לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל הַדָּבָר:

Take heed. This places a negative commandment over the matter.

בכל מקום אשר תראה. אֲשֶׁר יַעֲלֶה בְּלִבְּךָ, אֲבָל אַתָּה מַקְרִיב עַ"פִּ נָבִיא, כְּגוֹן אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל (שם):

Anywhere you envision as proper. Which occurs to you. However, you may bring an offering by prophetic instruction, as with Eliyahu at Mount Carmel.

באחד שבטיך. בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר "מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם", הָא כֵיצַד? כְּשֶׁקָּנָה דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן מֵאֲרַוְנָה הַיְבוּסִי גָּבָה הַזָּהָב מִכָּל הַשְּׁבָטִים, וּמִכָּל מָקוֹם הַגֹּרֶן בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין הָיָה (שם):

Of one of your tribes. In Binyamin’s portion. Above, however, it is said, “of all your tribes.” How can this be? When Dovid purchased the threshing site from Aravna the Yevusite, he gathered the gold from all the tribes; still, the threshing site was in Binyamin’s territory.

רק בכל אות נפשך. בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אִם בִּבְשַׂר תַּאֲוָה לְהַתִּירָהּ לָהֶם בְּלֹא הַקְרָבַת אֵמוּרִים הֲרֵי אָמוּר בְּמָקוֹם אַחֵר (פסוק כ') "כִּי יַרְחִיב ה' אֶת גְּבוּלְךָ וְגוֹ' וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר וְגוֹ'", בַּמֶּה זֶה מְדַבֵּר? בְּקָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם שֶׁיִּפָּדוּ וְיֵאָכְלוּ בְּכָל מָקוֹם, יָכוֹל יִפָּדוּ עַל מוּם עוֹבֵר? תַּ"לֹ "רַק" (ספרי):

Except, with the fullness of your appetite. What is Scripture’s subject? Is it “appetite meat,” permitting it to them without offering the sacrificial portions? But it is stated elsewhere, “When Adonoy, your God, expands your borders, etc., and you assert, ‘Let me eat meat, etc.”’ What, then, is the subject here? Sacred animals which were afflicted with a blemish which may be redeemed and eaten anywhere. Perhaps they may be redeemed even with a transient blemish? The Torah therefore teaches, “except.”

תזבח ואכלת. אֵין לְךָ בָהֶם הֶתֵּר גִּזָּה וְחָלָב אֶלָּא אֲכִילָה עַל יְדֵי זְבִיחָה (בכ' ו'):

You may slaughter and eat. You are not permitted to shear or milk, but only to eat by slaughtering.

הטמא והטהר. לְפִי שֶׁבָּאוּ מִכֹּחַ קָדָשִׁים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל" (ויקרא ז'), הֻצְרַךְ לְהַתִּיר בּוֹ שֶׁטָּמֵא וְטָהוֹר אוֹכְלִים בִּקְעָרָה אַחַת:

The ritually unclean and the clean. Because this was converted from a sacred sacrifice, concerning which it is said, “Meat which came into contact with anything unclean may not be eaten,” it is necessary to permit the unclean and the clean to eat it in a single plate.

כצבי וכאיל. שֶׁאֵין קָרְבָּן בָּא מֵהֶם:

Like the deer and the gazelle which are not eligible as sacrifices.

כצבי וכאיל. לְפָטְרָן מִן הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה (ספרי):

Like the deer and the gazelle. This exempts them from the gifts of the foreleg, the jaw, and the maw.

רק הדם לא תאכלו. אַעַ"פִּ שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁאֵין לְךָ בוֹ זְרִיקַת דָּם בַּמִּזְבֵּח, לֹא תֹּאכְלֶנּוּ:

However, you may not eat the blood. Although I have stated that its blood is not to be sprinkled on the altar, you may not eat it.

תשפכנו כמים. לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵין צָרִיךְ כִּסּוּי (ספרי; חולין פ"ד). דָּ"אַ — הֲרֵי הוּא כַמַּיִם לְהַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים (שם ל"ה):

Spill it like water. This teaches you that it does not require covering. Another interpretation. It is like water with regard to the conditioning (hechsher) of edible seeds [for ritual contamination].

לא תוכל. בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל הַדָּבָר:

You are not permitted. This passage places a negative commandment over the matter.

לא תוכל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר יָכוֹל אַתָּה, אֲבָל אֵינְךָ רַשַּׁאי, כַּיּוֹצֵא בוֹ (יהושע ט"ו) "וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם לֹא יָכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל (יְהוּדָה) לְהוֹרִישָׁם", יְכוֹלִים הָיוּ, אֶלָּא שֶׁאֵינָן רַשָּׁאִין לְפִי שֶׁכָּרַת לָהֶם אַבְרָהָם בְּרִית כְּשֶׁלָּקַח מֵהֶם מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה; וְלֹא יְבוּסִים הָיוּ, אֶלָּא חִתִּיִּים הָיוּ, אֶלָּא עַל שֵׁם הָעִיר שֶׁשְּׁמָהּ יְבוּס, כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּפִרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פ' ל"ו), וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אִם הֱסִירְךָ הָעִוְרִים וְהַפִּסְחִים" (שמואל ב ה') – צְלָמִים שֶׁכָּתְבוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַשְּׁבוּעָה:

You are not permitted [lit. not able]. R’ Yehoshua ben Korchah said, ‘You are able, but are not permitted.” Similarly, “The Yevusites, who dwelt in Jerusalem, the sons of Yehudah were not permitted [lit. not able] to drive out.” They were able, but were not permitted, because Avrohom had made a covenant with them, when he bought the double tiered Machpelah-cave from them. They were not Yevusites, but Chitites, but, in recognition of the city entitled Yevus (they were called Yevusites). This is stated clearly in Pirkei dR’ Eliezer. This is why it is said, “...unless you cast aside the blind and the lame” — the statues on which the oath was inscribed.

ובכרת בקרך. אַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים:

The first born of your cattle. This prohibition applies to the kohanim.

ותרומת ידך. אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים (ספרי; מכות י"ז):

The terumah-separation of your hand. This refers to the first fruits.

לפני ה'. לִפְנִים מִן הַחוֹמָה:

Before Adonoy. Within the walls.

והלוי אשר בשעריך. אִם אֵין לְךָ לָתֵת לוֹ מֵחֶלְקוֹ, כְּגוֹן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, תֵּן לוֹ מַעְשַׂר עָנִי, אֵין לְךָ מַעְשַׂר עָנִי, הַזְמִינֵהוּ עַל שְׁלָמֶיךָ (ספרי):

And the Levite in your cities. If you do not have his portion for him — for example, the first tithe — give him the tithe of the indigent. If you do not have the tithe of the indigent, invite him to partake of your shelamim-offering.

השמר לך. לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל הַדָּבָר (ספרי):

Watch yourself. This places a negative commandment over the matter.

על אדמתך. אֲבָל בַּגּוֹלָה אֵינְךָ מֻזְהָר עָלָיו יוֹתֵר מֵעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל (שם):

On your land. In the diaspora, however, you are not admonished to concern yourself with him more than with the indigent Israelites.