דברים ט״ו:א׳-ו׳

מקץ שבע שנים. יָכוֹל שֶׁבַע שָׁנִים לְכָל מִלְוָה וּמִלְוָה, תַּ"לֹ "קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע", וְאִם אַתָּה אוֹמֵר שֶׁבַע שָׁנִים לְכָל מִלְוָה וּמִלְוָה, לְהַלְוָאוֹת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הֵיאַךְ הִיא קְרֵבָה? הָא לָמַדְתָּ שֶׁבַע שָׁנִים לְמִנְיַן הַשְּׁמִטָּה (ספרי):

At the end of seven years. Perhaps seven years for each and every loan? The Torah therefore teaches, “The seventh year is approaching.” If you say that there are seven years for each and every loan? for everyone’s loan, how is it that it is approaching? This teaches that the seven years follow the count of the shemitah cycle.

שמוט כל בעל משה ידו. שָׁמוֹט אֶת יָדוֹ שֶׁל כָּל בַּעַל מַשֶּׁה:

Suspend every creditor’s hand. Suspend the hand of every creditor.

את הנכרי תגש. זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה (שם):

You should demand payment from the stranger. This is a positive commandment.

אפס כי לא יהיה בך אביון. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן"? אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֶבְיוֹנִים בַּאֲחֵרִים וְלֹא בָכֶם, וּכְשֶׁאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֶבְיוֹנִים בָּכֶם:

End it [poverty], so that there will be no one destitute among you. Yet elsewhere it is said, “For the destitute will never cease.” But, whenever you fulfill the will of God, there will be destitute among others, but not among you; whenever you fail to fulfill the will of God, there will be destitute among you.

אביון. דַּל מֵעָנִי, וּלְשׁוֹן אֶבְיוֹן שֶׁהוּא תָּאֵב לְכָל דָּבָר (עי' ויקרא רבה ל"ד):

Destitute. [This refers to someone] poorer than עָנִי, “indigent.” The word אֶבְיוֹן denotes someone desirous of everything.

רק אם שמוע תשמע. אָז לא יהיה בך אביון:

Only if you listen. Then, there will be no one destitute among you.

שמוע תשמע. שָׁמַע קִמְעָא מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה (ספרי):

You listen [lit., “listen you listen”]. Listen a little, and you will be given the opportunity to listen much.

כאשר דבר לך. וְהֵיכָן דִּבֵּר? (דברים כ"ח) בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר (ספרי):

Just as He told you. Where did He tell you? “You are blessed in the city.”

והעבטת. כָּל לְשׁוֹן הַלְוָאָה כְּשֶׁנּוֹפֵל עַל הַמַּלְוֶה נוֹפֵל בִּלְשׁוֹן מַפְעִיל, כְּגוֹן וְהִלְוִיתָ, וְהַעֲבַטְתָּ. וְאִם הָיָה אוֹמֵר וְעָבַטְתָּ הָיָה נוֹפֵל עַל הַלֹּוֶה, כְּמוֹ וְלָוִיתָ:

You will grant loans. Whenever a word denoting lending is used in reference to the lender, the usage is causative, “you will grant loans.” But if it had said וְעָבַעְתָּ, then it would refer to the borrower, as in “you will borrow.”

והעבטת גוים. יָכוֹל שֶׁתְּהֵא לֹוֶה מִזֶּה וּמַלְוֶה לָזֶה, תַּ"לֹ "וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט":

You will grant loans to nations. Perhaps you will borrow from one and lend to another? The Torah therefore teaches, “but you will not borrow.”

ומשלת בגוים רבים. יָכוֹל גוֹיִם אֲחֵרִים מוֹשְׁלִים עָלֶיךָ, תַּ"לֹ "וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ" (שם):

You will rule over many nations. Perhaps other nations will rule over you? The Torah therefore teaches, “but they will not rule over you.”