תנ״ך
דברים כ״א:י״ח-כ״א
חלק מ: כי תצאכי תצא, ראשוןפרק כ״א
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
כִּֽי־יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶֽם׃
רש״י
ומורה. מְסָרֵב בְדִבְרֵי אָבִיו, לְשׁוֹן מַמְרִים (דברים ט'):
And rebellious. Who rebels against his father’s instructions. The word means the same as “rebels.”
ויסרו אתו. מַתְרִין בּוֹ בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה וּמַלְקִין אוֹתוֹ (ספרי; סנהדרין ע"א); בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּגְנֹב וְיֹאכַל תַּרְטֵימַר בָּשָׂר וְיִשְׁתֶּה חֲצִי לֹג יַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר "זוֹלֵל וְסֹבֵא", וְנֶאֱמַר (משלי כ"ג) "אַל תְּהִי בְּסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלְלֵי בָשָׂר לָמוֹ"; וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה נֶהֱרָג עַל שֵׁם סוֹפוֹ, הִגִּיעָה תוֹרָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ, סוֹף שֶׁמְּכַלֶּה מָמוֹן אָבִיו וּמְבַקֵּשׁ לִמּוּדוֹ וְאֵינוֹ מוֹצֵא, וְעוֹמֵד בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים וּמְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת, אָמְרָה תוֹרָה יָמוּת זַכַּאי וְאַל יָמוּת חַיָּב (ספרי; סנהדרין ע"א):
Though they chasten him. They warn him before three [magistrates] and have him flogged. The wayward, rebellious son is not liable unless he steals and consumes a tartamor of meat, and drinks half a log of wine, as it is said, “gluttonous and drunken,” and it is said, ”Do not be among the wine guzzlers, among those who gluttonously consume meat for themselves.” The wayward, rebellious son is executed in consideration of his ignoble end. The Torah penetrates to the logical conclusion of his thought — ultimately, he will squander his father’s fortune, attempt to apply himself to his studies and fail, station himself near an intersection and plunder his fellow creatures; the Torah declares: Let him die in innocence rather than die laden with guilt.
וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל־זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל־שַׁעַר מְקֹמֽוֹ׃
וְאָמְרוּ אֶל־זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵֽא׃
וּרְגָמֻהוּ כׇּל־אַנְשֵׁי עִירוֹ בָֽאֲבָנִים וָמֵת וּבִֽעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכׇל־יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָֽאוּ׃ {ס}
רש״י
וכל ישראל ישמעו ויראו. מִכָּאן שֶׁצָּרִיךְ הַכְרָזָה בְּבֵית דִּין; "פְּלוֹנִי נִסְקָל עַל שֶׁהָיָה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה":
Let all Yisroel hear and be fearful. From here [we derive] that there must be a proclamation at the courthouse: ‘So-and-so was stoned for having been a wayward, rebellious son’!
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: כי תהיין פרשה סתומה
- סתומה: וכי יהיה פרשה סתומה
- כי תצא, ראשון עלייה
- פרק כ״א
- כי תצא פרשת שבוע
סורר. סָר מִן הַדֶּרֶךְ:
Wayward. Who strays from the path.