תנ״ך
דברי הימים א ו׳
חלק מ: פתוחה: בני לויפתוחה: ואלה אשרפתוחה: ואלה בניפתוחה: ולבני גרשוםפתוחה: לבני גרשוםסתומה: בני מרריסתומה: בני מרריסתומה: ואחיו אסףסתומה: ובני מרריסתומה: ואחיהם הלויםסתומה: ואלה מושבותםסתומה: ולבני אהרןסתומה: וממטה בנימןסתומה: ולבני קהתסתומה: לבני מרריסתומה: ויתנו בניסתומה: וממשפחות בניסתומה: וממטה אשרסתומה: וממטה נפתליסתומה: לבני מררי
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
בְּנֵי לֵוִי גֵּרְשֹׁם קְהָת וּמְרָרִֽי׃
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּֽנֵי־גֵרְשׁוֹם לִבְנִי וְשִׁמְעִֽי׃
וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵֽל׃ {ס}
בְּנֵי מְרָרִי מַחְלִי וּמֻשִׁי וְאֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת הַלֵּוִי לַאֲבֹתֵיהֶֽם׃
לְֽגֵרְשׁוֹם לִבְנִי בְנוֹ יַחַת בְּנוֹ זִמָּה בְנֽוֹ׃
יוֹאָח בְּנוֹ עִדּוֹ בְנוֹ זֶרַח בְּנוֹ יְאׇתְרַי בְּנֽוֹ׃
בְּנֵי קְהָת עַמִּינָדָב בְּנוֹ קֹרַח בְּנוֹ אַסִּיר בְּנֽוֹ׃
אֶלְקָנָה בְנוֹ וְאֶבְיָסָף בְּנוֹ וְאַסִּיר בְּנֽוֹ׃
תַּחַת בְּנוֹ אוּרִיאֵל בְּנוֹ עֻזִּיָּה בְנוֹ וְשָׁאוּל בְּנֽוֹ׃
וּבְנֵי אֶלְקָנָה עֲמָשַׂי וַאֲחִימֽוֹת׃
אֶלְקָנָה (בנו) [בְּנֵי] אֶלְקָנָה צוֹפַי בְּנוֹ וְנַחַת בְּנֽוֹ׃
אֱלִיאָב בְּנוֹ יְרֹחָם בְּנוֹ אֶלְקָנָה בְנֽוֹ׃
וּבְנֵי שְׁמוּאֵל הַבְּכֹר וַשְׁנִי וַאֲבִיָּֽה׃ {ס}
רש״י
בְּנֵי מְרָרִי מַחְלִי לִבְנִי בְנוֹ שִׁמְעִי בְנוֹ עֻזָּה בְנֽוֹ׃
שִׁמְעָא בְנוֹ חַגִּיָּה בְנוֹ עֲשָׂיָה בְנֽוֹ׃ {פ}
וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעֱמִיד דָּוִיד עַל־יְדֵי־שִׁיר בֵּית יְהֹוָה מִמְּנוֹחַ הָאָרֽוֹן׃
רש״י
ואלה אשר העמיד דוד וגו'. כשהשיבוהו מבית עובד אדום כדכתיב (לקמן ט"ז) ויעזב שם לפני ארון ברית ה' לאסף ולאחיו לשרת לפני הארון וגו' וכתיב ועובד אדום (שם) בן ידותון וחיסה לשערים וגו' (שם) לפני משכן ה'. בבמה אשר בגבעון, ושלמה העמידן בבית המקדש בירושלים:
וַיִּֽהְיוּ מְשָֽׁרְתִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן אֹֽהֶל־מוֹעֵד בַּשִּׁיר עַד־בְּנוֹת שְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית יְהֹוָה בִּירוּשָׁלָ͏ִם וַיַּעַמְדוּ כְמִשְׁפָּטָם עַל־עֲבוֹדָתָֽם׃
רש״י
ויעמדו כמשפטם על עבודתם. כמשפט אשר העמידן דוד:
וְאֵלֶּה הָעֹמְדִים וּבְנֵיהֶם מִבְּנֵי הַקְּהָתִי הֵימָן הַמְשׁוֹרֵר בֶּן־יוֹאֵל בֶּן־שְׁמוּאֵֽל׃
בֶּן־אֶלְקָנָה בֶּן־יְרֹחָם בֶּן־אֱלִיאֵל בֶּן־תּֽוֹחַ׃
בֶּן־[צוּף] (ציף) בֶּן־אֶלְקָנָה בֶּן־מַחַת בֶּן־עֲמָשָֽׂי׃
בֶּן־אֶלְקָנָה בֶּן־יוֹאֵל בֶּן־עֲזַרְיָה בֶּן־צְפַנְיָֽה׃
בֶּן־תַּחַת בֶּן־אַסִּיר בֶּן־אֶבְיָסָף בֶּן־קֹֽרַח׃
בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי בֶּן־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
וְאָחִיו אָסָף הָעֹמֵד עַל־יְמִינוֹ אָסָף בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן־שִׁמְעָֽא׃
רש״י
ואחיו אסף העומד על ימינו. של הימן ובניו:
בֶּן־מִיכָאֵל בֶּן־בַּעֲשֵׂיָה בֶּן־מַלְכִּיָּֽה׃
בֶּן־אֶתְנִי בֶן־זֶרַח בֶּן־עֲדָיָֽה׃
בֶּן־אֵיתָן בֶּן־זִמָּה בֶּן־שִׁמְעִֽי׃
בֶּן־יַחַת בֶּן־גֵּרְשֹׁם בֶּן־לֵוִֽי׃ {ס}
וּבְנֵי מְרָרִי אֲחֵיהֶם עַֽל־הַשְּׂמֹאול אֵיתָן בֶּן־קִישִׁי בֶּן־עַבְדִּי בֶּן־מַלּֽוּךְ׃
רש״י
ובני מררי אחיהם על השמאול. (אחיהם) דוגמת שאמר בלשון אשכנ"ז גברודי"ר, על השמאל של הימן ובניו שהימן ובניו באמצע:
בֶּן־חֲשַׁבְיָה בֶן־אֲמַצְיָה בֶּן־חִלְקִיָּֽה׃
בֶּן־אַמְצִי בֶן־בָּנִי בֶּן־שָֽׁמֶר׃
בֶּן־מַחְלִי בֶּן־מוּשִׁי בֶּן־מְרָרִי בֶּן־לֵוִֽי׃ {ס}
וַאֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם נְתוּנִים לְכׇל־עֲבוֹדַת מִשְׁכַּן בֵּית הָאֱלֹהִֽים׃
רש״י
ואחיהם הלוים נתונים לכל עבודת משכן בית האלהים. לשוערים ולהפשיט כדכתיב לקמן (ד"ה ל"ה) והלוים מפשיטין:
וְֽאַהֲרֹן וּבָנָיו מַקְטִירִים עַל־מִזְבַּח הָעוֹלָה וְעַל־מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת לְכֹל מְלֶאכֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וּלְכַפֵּר עַל־יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִֽים׃ {פ}
וְאֵלֶּה בְּנֵי אַהֲרֹן אֶלְעָזָר בְּנוֹ פִּֽינְחָס בְּנוֹ אֲבִישׁוּעַ בְּנֽוֹ׃
רש״י
ואלה בני אהרן. המקטירים על מזבח העולה ועל מזבח הקטורת:
בֻּקִּי בְנוֹ עֻזִּי בְנוֹ זְרַֽחְיָה בְנֽוֹ׃
מְרָיוֹת בְּנוֹ אֲמַרְיָה בְנוֹ אֲחִיטוּב בְּנֽוֹ׃
צָדוֹק בְּנוֹ אֲחִימַעַץ בְּנֽוֹ׃ {ס}
רש״י
צדוק בנו אחימעץ בנו. לא חשב כי אם אותם שהיו עד שלמה:
וְאֵלֶּה מֽוֹשְׁבוֹתָם לְטִירוֹתָם בִּגְבוּלָם לִבְנֵי אַֽהֲרֹן לְמִשְׁפַּחַת הַקְּהָתִי כִּי לָהֶם הָיָה הַגּוֹרָֽל׃
רש״י
ואלה מושבותם לטירותם בגבולם וגו'. עד כי להם היה הגורל ללוים ולכהנים מנחלתם כל ישראל הפילו גורלות על ארץ ישראל כמה מארץ ישראל יבא להם ולכהנים וללוים ויבא ליהודה הגורל מתחלה וזהו כי להם היה הגורל בראשונה לתת להם אותן עיירות שכתוב כאן:
וַֽיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת־חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ סְבִיבֹתֶֽיהָ׃
וְאֶת־שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת־חֲצֵרֶיהָ נָתְנוּ לְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃ {ס}
רש״י
נתנו לכלב. כי משה נתן לו:
וְלִבְנֵי אַהֲרֹן נָֽתְנוּ אֶת־עָרֵי הַמִּקְלָט אֶת־חֶבְרוֹן וְאֶת־לִבְנָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־יַתִּר וְאֶֽת־אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃
וְאֶת־חִילֵז וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ אֶת־דְּבִיר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃
וְאֶת־עָשָׁן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ {ס}
וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן אֶת־גֶּבַע וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עָלֶמֶת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עֲנָתוֹת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ כׇּל־עָרֵיהֶם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה עִיר בְּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶֽם׃ {ס}
רש״י
וממטה בנימין את גבע. כי הגורל נפל לבנימין לתת אלו העיירות:
וְלִבְנֵי קְהָת הַנּֽוֹתָרִים מִמִּשְׁפַּחַת הַמַּטֶּה מִֽמַּחֲצִית מַטֵּה חֲצִי מְנַשֶּׁה בַּגּוֹרָל עָרִים עָֽשֶׂר׃ {פ}
רש״י
ולבני קהת הנותרים. כי הכהנים יצאו מקהת וכבר אמרו מה שנתנו לכהנים בני קהת:
ולבני קהת הנותרים ממשפחת המטה. של לוי:
ממחצית מטה חצי מנשה בגורל ערים עשר. ולחצי שבט המנשה נפל הגורל ליתן לבני קהת הלוים ערים עשר:
וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹם לְמִשְׁפְּחוֹתָם מִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וּמִמַּטֵּה מְנַשֶּׁה בַּבָּשָׁן עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵֽה׃ {ס}
לִבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחוֹתָם מִמַּטֵּה רְאוּבֵן וּֽמִמַּטֵּה־גָד וּמִמַּטֵּה זְבֻלוּן בַּגּוֹרָל עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵֽה׃ {ס}
וַיִּתְּנוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם אֶת־הֶעָרִים וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶֽם׃
וַיִּתְּנוּ בַגּוֹרָל מִמַּטֵּה בְנֵֽי־יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה בְנֵֽי־שִׁמְעוֹן וּמִמַּטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן אֵת הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר־יִקְרְאוּ אֶתְהֶם בְּשֵׁמֽוֹת׃ {ס}
רש״י
ויתנו בגורל ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון. אעפ"י שלא הזכיר שמעון בנתינתן הוא נתן חלקו מה שנתן לו יהודה וגם יהודה אינו נזכר למעלה בעיקר הנתינה וכל מה שמזכיר למעלה מויתנו להם את חברון עד וממטה בנימין הכל נתנו בני יהודה ובני שמעון ולפי שלא הזכירו למעלה מזכירו עתה כאן:
אשר יקראו אתהם בשמות. כלומר אשר קראנו אותם בשמות למעלה לפי שהיה בנימין חבר עמהם לבני אהרן מזכירו אעפ"י שהזכירו כבר:
וּמִֽמִּשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת וַֽיְהִי עָרֵי גְבוּלָם מִמַּטֵּה אֶפְרָֽיִם׃
רש״י
וממשפחות בני קהת ויהי ערי וגו'. אע"פ שנתנו להם חצי שבט מנשה נתנו להם גם אפרים ע"פ הגורל:
וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת־עָרֵי הַמִּקְלָט אֶת־שְׁכֶם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת־גֶּזֶר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃
וְאֶֽת־יׇקְמְעָם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־בֵּית חוֹרוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃
וְאֶת־אַיָּלוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־גַּת־רִמּוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃
וּמִֽמַּחֲצִית מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת־עָנֵר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־בִּלְעָם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ לְמִשְׁפַּחַת לִבְנֵֽי־קְהָת הַנּוֹתָרִֽים׃ {פ}
רש״י
וממחצית מטה מנשה. עד חצי מנשה שבעבר הירדן שבארץ ישראל:
למשפחת לבני קהת הנותרים. הם הלוים ופתרון הכל נתנו אפרים ומנשה לאותו הנותר שאמר למעלה ולבני קהת הנותרים ממשפחות המטה:
לִבְנֵי גֵּרְשׁוֹם מִמִּשְׁפַּחַת חֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת־גּוֹלָן בַּבָּשָׁן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃
רש״י
לבני גרשום ממשפחת חצי מטה מנשה. אע"פ שנתנו לבני קהת ע"פ הגורל נפל גם להם הגורל לתת כמו כן לגרשום:
וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר אֶת־קֶדֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ אֶת־דָּבְרַת וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃
וְאֶת־רָאמוֹת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עָנֵם וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ {ס}
וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר אֶת־מָשָׁל וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עַבְדּוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃
וְאֶת־חוּקֹק וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־רְחֹב וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ {ס}
וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת־קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־חַמּוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־קִרְיָתַיִם וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ {ס}
לִבְנֵי מְרָרִי הַנּוֹתָרִים מִמַּטֵּה זְבֻלוּן אֶת־רִמּוֹנוֹ וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ אֶת־תָּבוֹר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃
רש״י
לבני מררי הנותרים ממטה זבלון. כלומר שלא הגיע להם אותם שתים עשרה עיירות שנתנו להם ראובן וגד וזבולן וזהו הנותרים ממטה זבולן מחלק זבולן נתנו לבני מררי הנותרים:
וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ לְמִזְרַח הַיַּרְדֵּן מִמַּטֵּה רְאוּבֵן אֶת־בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־יַהְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃
וְאֶת־קְדֵמוֹת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־מֵיפַעַת וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃
וּמִמַּטֵּה־גָד אֶת־רָאמוֹת בַּגִּלְעָד וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶֽת־מַחֲנַיִם וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃
וְאֶת־חֶשְׁבּוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־יַעְזֵיר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ׃ {ס}
ובני שמואל הבכור ושני ואביה. ושני זה יואל פתרון והשני אביה כלומר שני לראשון הוא היה אביה ושני לאביה הוא היה יואל שלא נכתב ודוגמתם כי אם הסוס אסור וחמור אסור (מלכים ב' ו') כמו והחמור וכן הפר שני דגדעון וכן הראשון (שופטים ו׳:כ״ו):