תנ״ך
דברי הימים ב י״ז
חלק מ: פתוחה: וימלך יהושפטפתוחה: ובשנת שלושפתוחה: ויהי יהושפטסתומה: עדנה השרסתומה: ועל ידוסתומה: ועל ידוסתומה: ומן בנימןסתומה: ועל ידוסתומה: אלה המשרתים
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט בְּנוֹ תַּחְתָּיו וַיִּתְחַזֵּק עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיִּתֶּן־חַיִל בְּכׇל־עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתֵּן נְצִיבִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרֵי אֶפְרַיִם אֲשֶׁר לָכַד אָסָא אָבִֽיו׃
וַיְהִי יְהֹוָה עִם־יְהוֹשָׁפָט כִּי הָלַךְ בְּדַרְכֵי דָּוִיד אָבִיו הָרִאשֹׁנִים וְלֹא דָרַשׁ לַבְּעָלִֽים׃
רש״י
ולא דרש לבעלים. כמעשה ישראל שבימיו כי אחאב היה בימיו שעבד את הבעלים הוא וישראל שבימיו:
and did not inquire of the baalim like the practice of Israel in his time, for Ahab, who was in his time, worshipped the baalim, as did Israel in his time.
כִּי לֵאלֹהֵי אָבִיו דָּרָשׁ וּבְמִצְוֺתָיו הָלָךְ וְלֹא כְּמַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיָּכֶן יְהֹוָה אֶת־הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ וַיִּתְּנוּ כׇל־יְהוּדָה מִנְחָה לִיהֽוֹשָׁפָט וַיְהִי־לוֹ עֹשֶׁר־וְכָבוֹד לָרֹֽב׃
וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי יְהֹוָה וְעוֹד הֵסִיר אֶת־הַבָּמוֹת וְאֶת־הָאֲשֵׁרִים מִיהוּדָֽה׃ {פ}
רש״י
ויגבה לבו בדרכי ה'. גבה לבו בדבר זה שלא הלך כי אם בדרכי ה' דוגמא (שמות ל״ה:כ״ו) אשר נשא לבן אתנה בחכמה:
And his heart was uplifted in the ways of the Lord His heart was lifted up in this matter, that he went only in the ways of the Lord. An example of this is (Exod. 35:26): “whose hearts had uplifted them in wisdom.”
וּבִשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמׇלְכוֹ שָׁלַח לְשָׂרָיו לְבֶן־חַיִל וּלְעֹבַדְיָה וְלִזְכַרְיָה וְלִנְתַנְאֵל וּלְמִיכָיָהוּ לְלַמֵּד בְּעָרֵי יְהוּדָֽה׃
רש״י
שלח לשריו לבן חיל. כך היה שמו ויש מפרשים שלח לשריו כל שר בן חיל וקשיא לי א"כ לא היה לומר אלא לעובדיה אלא ממה שאמר ולעובדיה מכלל לבן חיל שם אדם הוא:
Ben Hail That was his name. Others explain: he sent to his officers, every officer a valiant man. But I have difficulty with this interpretation because, if so, it should have only said, “Obadiah.” The fact that it says, “to Obadiah” proves that Ben Hail was a person’s name.
ללמד בערי יהודה. תורה ולהורות בני ישראל:
to teach in the cities of Judah [i.e., to teach] the Torah and to instruct the Children of Israel.
וְעִמָּהֶם הַלְוִיִּם שְֽׁמַעְיָהוּ וּנְתַנְיָהוּ וּזְבַדְיָהוּ וַעֲשָׂהאֵל (ושמרימות) [וּשְׁמִירָמוֹת] וִיהוֹנָתָן וַאֲדֹנִיָּהוּ וְטוֹבִיָּהוּ וְטוֹב אֲדוֹנִיָּה הַלְוִיִּם וְעִמָּהֶם אֱלִישָׁמָע וִיהוֹרָם הַכֹּהֲנִֽים׃
רש״י
ועמהם. מן הלוים שמעיהו ונתניהו וגומר:
And with them of the Levites were Shemaiah, Nethaniah, etc.
ועמהם אלישמע ויהורם הכהנים. כי על הכהנים והלוים ללמד ולהורות כדכתיב (דברים כ״ד:ח׳) ככל אשר יורו אתכם הכהנים והלוים והשרים הלכו עמהם לפי שלא ימרו את פיהם ולהכריחם לשמוע להם ולשמור לעשות כמצות השופטים דוגמת (שם ט"ז) שופטים ושוטרים תתן לך שופטים לשפוט את העם ושוטרים להכריחם ולעשות צווי השופטים:
and with them were Elishama and Jehoram, the priests because it is incumbent upon the priests and the Levites to teach and to instruct, as it is written (Deut. 24:8): “in accordance with everything the priests, the Levites teach you.” The officers went with them because they [the people] would not disobey their orders, and [the officers went] to coerce them [the people] to heed them [the priests] and to observe [and] to do in accordance with the order of the judges. An example (ibid. 15:18): “Judges and law-enforcing officials shall you appoint for yourself”: Judges to judge the people, and law-enforcing officials to coerce them to comply with the orders of the judges.
וַֽיְלַמְּדוּ בִּיהוּדָה וְעִמָּהֶם סֵפֶר תּוֹרַת יְהֹוָה וַיָּסֹבּוּ בְּכׇל־עָרֵי יְהוּדָה וַֽיְלַמְּדוּ בָּעָֽם׃
וַיְהִי ׀ פַּחַד יְהֹוָה עַל כׇּל־מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹת יְהוּדָה וְלֹא נִלְחֲמוּ עִם־יְהוֹשָׁפָֽט׃
רש״י
ויהי פחד ה' על כל ממלכות הארצות. בזכות שלמדו תורה:
And the fear of the Lord was upon all the kingdoms of the lands in the merit of having studied Torah.
וּמִן־פְּלִשְׁתִּים מְבִיאִים לִיהוֹשָׁפָט מִנְחָה וְכֶסֶף מַשָּׂא גַּם הָעַרְבִיאִים מְבִיאִים לוֹ צֹאן אֵילִים שִׁבְעַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וּתְיָשִׁים שִׁבְעַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאֽוֹת׃ {פ}
רש״י
וכסף משא. משאות של כסף דוגמא (ישעיה מ"ז) היו נשואותיכם עמוסות משא:
and loads of silver - Heb. וְכֶסֶף מַשָּׂא, loads of silver. An example (Isa. 46:1): “נְשֻׂאתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא: the things that you carried are made a load.”
וַיְהִי יְהוֹשָׁפָט הֹלֵךְ וְגָדֵל עַד־לְמָעְלָה וַיִּבֶן בִּיהוּדָה בִּירָנִיּוֹת וְעָרֵי מִסְכְּנֽוֹת׃
רש״י
ויהי יהושפט הולך וגדל. שלשה שנא' כלשון זה יצחק שמואל יהושפט אבל משה דוד מרדכי נאמר בהם וגדול אבל יצחק שמואל יהושפט כתוב בהם וגדל שאין נכון לומר וגדול, בשמואל כתיב ויגדל הנער שמואל עם ה' וח"ו לומר גדול עם ה' וכאן כמו כן גדל עד למעלה לכן לא הגון לומר גדול וכן ביצחק:
was becoming greater - Heb. וְגָדֵל. Scripture uses] a similar expression in reference to three people: Isaac, Samuel, and Jehoshaphat, but concerning Moses, David, and Mordecai, it says וְגָדוֹל. Concerning Isaac, Samuel, and Jehoshaphat, it says, וְגָדֵל because it is not proper to say וְגָדוֹל, great [in the context in which the word appears in the verse]. In regards to Samuel, it says, (I Sam. 2: 21): “And the lad Samuel grew up with the Lord.” God forbid that it should say, גָדוֹל עִם ה', he was great with the Lord. Here too, he [Jehoshaphat] became great to an unusual degree, גָדֵל עַד לְמָעְלָה. It is therefore improper to say וְגָדוֹל, great. The same applies to Isaac.
בירניות. מגזרות בירה מגדלים גדולים לחוזק:
towers בִּירָנִיוֹת, derived from בִּירָה, huge towers for strength.
וערי מסכנות. ערי אוצרות לתת בהם תבואה ויין ודגן:
and store cities storage cities, to put in them wheat, wine and grain.
וּמְלָאכָה רַבָּה הָיָה לוֹ בְּעָרֵי יְהוּדָה וְאַנְשֵׁי מִלְחָמָה גִּבּוֹרֵי חַיִל בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
וְאֵלֶּה פְקֻדָּתָם לְבֵית אֲבוֹתֵיהֶם לִֽיהוּדָה שָׂרֵי אֲלָפִים {ס} עַדְנָה הַשָּׂר וְעִמּוֹ גִּבּוֹרֵי חַיִל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אָֽלֶף׃ {ס}
וְעַל־יָדוֹ יְהוֹחָנָן הַשָּׂר וְעִמּוֹ מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אָֽלֶף׃ {ס}
וְעַל־יָדוֹ עֲמַסְיָה בֶן־זִכְרִי הַמִּתְנַדֵּב לַיהֹוָה וְעִמּוֹ מָאתַיִם אֶלֶף גִּבּוֹר חָֽיִל׃ {ס}
רש״י
ועל ידו. אצלו דוגמא חלקת יואב על ידי (שמואל ב' י"ד):
And beside him Heb. וְעַל יָדוֹ beside him; an example is (II Sam. 14:30): “Joab’s field is adjoining mine (אֶל יָדִי).”
המתנדב לה'. דוגמא (שופטים ה') המתנדבים בעם ברכו ה':
who gave generously to the Lord - Heb. הַמִּתְנַדֵּב. An example is (Jud. 5:2) “when the people offer themselves willingly (בְּהִתְנַדֵּב עַם), bless the Lord”
וּמִן־בִּנְיָמִן גִּבּוֹר חַיִל אֶלְיָדָע וְעִמּוֹ נֹשְׁקֵי־קֶשֶׁת וּמָגֵן מָאתַיִם אָֽלֶף׃ {ס}
וְעַל־יָדוֹ יְהוֹזָבָד וְעִמּוֹ מֵאָה־וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָֽא׃ {ס}
אֵלֶּה הַמְשָׁרְתִים אֶת־הַמֶּלֶךְ מִלְּבַד אֲשֶׁר־נָתַן הַמֶּלֶךְ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר בְּכׇל־יְהוּדָֽה׃ {פ}
בדרכי דוד אביו הראשנים. ולא האחרונים שפשע במעשה בת שבע וגם הסית אותו שטן למנות את ישראל ועיקר ויש מפרשים ראשונים ראש לשלמה ורחבעם שלמה נשיו הטו לבבו באחרית ימיו ובנה במה לכמוש תועבת מואב ולמולך שקוץ בני עמון ורחבעם כתיב (לעיל ב יב) ויהי כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו עזב את תורת ה' ולא כאביו שכתוב בו במלכים (א' ט') ולא היה לבו שלם עם ה' אלהיו ולא כאסא שלא נשען בה' אלא כדוד אביו שלא היה לו אלא לב אחד לאביו שבשמים:
in the first ways of David, his father But not the last ways, when he sinned in the incident of Bathsheba, and when the Adversary enticed him to count Israel. This is the most accurate interpretation, but others explain “first” as meaning superior to Solomon and Rehoboam. Regarding Solomon, it is written (I Kings 11:4): “his wives turned away his heart” at the end of his days, and he built a high place for Chemosh, the abomination of Moab, and for Molech, the abomination of the children of Ammon.” Regarding Rehoboam, it is written (above 12:1): “And when he became strong, he abandoned the Law of the Lord.” [Jehoshaphat was also not] like Abijam, about whom it is written (I Kings 15:2): “and his heart was not complete with the Lord, his God,” or like Asa, who did not rely on the Lord; [Jehoshaphat] resembled his father, David, who had only one heart for his Father in heaven.