תנ״ך
דברי הימים ב כ׳:י״ד-ל׳
חלק מ: פרק כ׳
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וְיַחֲזִיאֵל בֶּן־זְכַרְיָהוּ בֶּן־בְּנָיָה בֶּן־יְעִיאֵל בֶּן־מַתַּנְיָה הַלֵּוִי מִן־בְּנֵי אָסָף הָיְתָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה בְּתוֹךְ הַקָּהָֽל׃
וַיֹּאמֶר הַקְשִׁיבוּ כׇל־יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם וְהַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט כֹּה־אָמַר יְהֹוָה לָכֶם אַתֶּם אַל־תִּֽירְאוּ וְאַל־תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה כִּי לֹא לָכֶם הַמִּלְחָמָה כִּי לֵאלֹהִֽים׃
רש״י
כי לא לכם המלחמה כי לאלהים. מוסב על ואנחנו לא נדע והשיב הנביא ודאי כאשר אמרתם שעל הקב"ה עיניכם ובטחונכם להושיעכם כן יעשה כי לא לכם המלחמה כי לאלהים:
for the war is not yours but God’s This refers back to (verse 12) “and we do not know,” and the prophet replied, “It is surely as you have said, that your eyes and your trust are upon the Holy One, blessed be He, to save you.” So will He do, for the war is not yours but God’s.
מָחָר רְדוּ עֲלֵיהֶם הִנָּם עֹלִים בְּמַעֲלֵה הַצִּיץ וּמְצָאתֶם אֹתָם בְּסוֹף הַנַּחַל פְּנֵי מִדְבַּר יְרוּאֵֽל׃
רש״י
במעלה הציץ. שם מקום:
on the ascent to Haziz the name of a place.
לֹא לָכֶם לְהִלָּחֵם בָּזֹאת הִתְיַצְּבוּ עִמְדוּ וּרְאוּ אֶת־יְשׁוּעַת יְהֹוָה עִמָּכֶם יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם אַל־תִּֽירְאוּ וְאַל־תֵּחַתּוּ מָחָר צְאוּ לִפְנֵיהֶם וַיהֹוָה עִמָּכֶֽם׃
רש״י
התיצבו. מוסב על לא לכם המלחמה:
set yourself This refers back to (verse 15) “for the war is not yours.”
וראו את ישועת ה'. מוסב למעלה הלא אתה אלהינו הורשתנו ואמר להם הקב"ה הדין עמכם עלי להחזיקה בידכם:
and see the salvation of the Lord This refers back to the above: “Have You, our God, not caused us to inherit (sic)?” And the Holy One, blessed be He, said to them, “You are right. It is up to Me to preserve it in your hands.”
מחר צאו. ואלחם בעדיכם והם האמינו ונזדרזו וישכימו בבקר:
Tomorrow go forth before them and I shall wage war on your behalf. And they believed, and hurried, and arose early in the morning.
וַיִּקֹּד יְהוֹשָׁפָט אַפַּיִם אָרְצָה וְכׇל־יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם נָֽפְלוּ לִפְנֵי יְהֹוָה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת לַיהֹוָֽה׃
וַיָּקֻמוּ הַלְוִיִּם מִן־בְּנֵי הַקְּהָתִים וּמִן־בְּנֵי הַקׇּרְחִים לְהַלֵּל לַֽיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּקוֹל גָּדוֹל לְמָֽעְלָה׃
וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיֵּצְאוּ לְמִדְבַּר תְּקוֹעַ וּבְצֵאתָם עָמַד יְהוֹשָׁפָט וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם הַאֲמִינוּ בַּֽיהֹוָה אֱלֹֽהֵיכֶם וְתֵאָמֵנוּ הַאֲמִינוּ בִנְבִיאָיו וְהַצְלִֽיחוּ׃
רש״י
ותאמנו. ותהיו בני אמונה ותצליחו דוגמא (ישעי' ז') לא תאמינו:
and you will be believed Heb. וְתֵאָמֵנוּ. You will be trustworthy and prosper. An example is (Isa. 7: 9) “for you cannot be believed (לֹא תֵאָמֵנוּ).”
וַיִּוָּעַץ אֶל־הָעָם וַיַּעֲמֵד מְשֹֽׁרְרִים לַיהֹוָה וּֽמְהַלְלִים לְהַדְרַת־קֹדֶשׁ בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ וְאֹֽמְרִים הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃
וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן יְהֹוָה ׀ מְאָֽרְבִים עַל־בְּנֵי עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר־שֵׂעִיר הַבָּאִים לִֽיהוּדָה וַיִּנָּגֵֽפוּ׃
רש״י
נתן ה' מארבים. נתן מארבים להשמידם ולהחרימם דוגמא באביה בן רחבעם (לעיל ב' י"ג) וירבעם היסב את המארב כמו כן הסיבם הקב"ה זה בזה ושוב חזר מואב ועזר לבני עמון וקמו שניהם על בני שעיר:
the Lord placed liers-in-wait He placed liers-in-wait to annihilate them and destroy them. An example is found in the case of Abijah the son of Rehoboam (13:13): “And Jeroboam turned the ambush.” Similarly, the Holy One, blessed be He, turned them one against another, and later, Moab returned and aided the children of Ammon, and they both rose up against the children of Seir.
וַיַּעַמְדוּ בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב עַל־יֹשְׁבֵי הַר־שֵׂעִיר לְהַחֲרִים וּלְהַשְׁמִיד וּכְכַלּוֹתָם בְּיוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר עָזְרוּ אִישׁ־בְּרֵעֵהוּ לְמַשְׁחִֽית׃
רש״י
ויעמדו בני עמון ומואב על יושבי הר שעיר להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו. הסיבן הקב"ה זה אל זה להשחיתם עד כלותם עד שנפלו ההגרים לארץ לאין פליטה:
when they finished with the inhabitants of Seir, each one helped his friend to destroy The Holy One, blessed be He, turned one against the other until they were completely destroyed; until the corpses fell to the ground with no survivors.
וִיהוּדָה בָּא עַל־הַמִּצְפֶּה לַמִּדְבָּר וַיִּפְנוּ אֶל־הֶהָמוֹן וְהִנָּם פְּגָרִים נֹפְלִים אַרְצָה וְאֵין פְּלֵיטָֽה׃
וַיָּבֹא יְהוֹשָׁפָט וְעַמּוֹ לָבֹז אֶת־שְׁלָלָם וַיִּמְצְאוּ בָהֶם לָרֹב וּרְכוּשׁ וּפְגָרִים וּכְלֵי חֲמֻדוֹת וַיְנַצְּלוּ לָהֶם לְאֵין מַשָּׂא וַיִּהְיוּ יָמִים שְׁלוֹשָׁה בֹּזְזִים אֶת־הַשָּׁלָל כִּי רַב־הֽוּא׃
רש״י
לאין משא. מרוב:
to the extent that they could not carry them away because of the quantity.
וּבַיּוֹם הָרְבִעִי נִקְהֲלוּ לְעֵמֶק בְּרָכָה כִּי־שָׁם בֵּרְכוּ אֶת־יְהֹוָה עַל־כֵּן קָרְאוּ אֶת־שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק בְּרָכָה עַד־הַיּֽוֹם׃
רש״י
נקהלו לעמק ברכה. לאותו עמק שלאחר כן נקרא עמק ברכה על שם המעשה כמו שמפורש בסמוך כדאמר כי שם ברכו את ה' והודו על כל הטובה אשר עשה להם שעזרם מעכומ"ז:
they congregated to the valley of Berachah To the valley which was later called the valley of Berachah, because of the incident [that took place there], as is explained immediately following, as Scripture states for there they blessed the Lord and gave thanks for all the good that He had done for them, that He saved them from their enemies.
וַיָּשֻׁבוּ כׇּל־אִישׁ יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם וִיהוֹשָׁפָט בְּרֹאשָׁם לָשׁוּב אֶל־יְרוּשָׁלַ͏ִם בְּשִׂמְחָה כִּֽי־שִׂמְּחָם יְהֹוָה מֵאוֹיְבֵיהֶֽם׃
וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם בִּנְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבַחֲצֹֽצְרוֹת אֶל־בֵּית יְהֹוָֽה׃
רש״י
ויבאו ירושלים בנבלים ובכנרות ובחצצרות. הרי ג' כלי שיר כנגד ג' כל איש יהודה וירושלים ויהושפט:
And they came to Jerusalem with psalteries, with harps, and with trumpets These three musical instruments correspond to “all the men of Judah and Jerusalem and Jehoshaphat.”
וַֽיְהִי פַּחַד אֱלֹהִים עַל כׇּל־מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת בְּשׇׁמְעָם כִּי נִלְחַם יְהֹוָה עִם אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵֽל׃
וַתִּשְׁקֹט מַלְכוּת יְהוֹשָׁפָט וַיָּנַֽח לוֹ אֱלֹהָיו מִסָּבִֽיב׃ {פ}
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: ויצא אל פרשה סתומה
- סתומה: ותשמע עתליהו פרשה סתומה
- פרק כ׳
אל תיראו ואל תחתו. מוסב על שאמרו אין בנו כח לפני ההמון והנביא אמר להם אף על פי שהם רבים מכם אל תיראו מהם:
You shall not fear, neither shall you be dismayed This refers back to what they said, (verse 12) “we have no strength before this multitude.” The prophet said to them, “Although they outnumber you, do not fear them.”