תנ״ך
דברי הימים ב כ״א
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַיִּשְׁכַּב יְהוֹשָׁפָט עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם־אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִיד וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם בְּנוֹ תַּחְתָּֽיו׃
וְלוֹ־אַחִים בְּנֵי יְהוֹשָׁפָט עֲזַרְיָה וִֽיחִיאֵל וּזְכַרְיָהוּ וַעֲזַרְיָהוּ וּמִיכָאֵל וּשְׁפַטְיָהוּ כׇּל־אֵלֶּה בְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיִּתֵּן לָהֶם ׀ אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם־עָרֵי מְצֻרוֹת בִּֽיהוּדָה וְאֶת־הַמַּמְלָכָה נָתַן לִֽיהוֹרָם כִּי־הוּא הַבְּכֽוֹר׃ {פ}
וַיָּקׇם יְהוֹרָם עַל־מַמְלֶכֶת אָבִיו וַיִּתְחַזַּק וַיַּהֲרֹג אֶת־כׇּל־אֶחָיו בֶּחָרֶב וְגַם מִשָּׂרֵי יִשְׂרָאֵֽל׃
בֶּן־שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה יְהוֹרָם בְּמׇלְכוֹ וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ ׀ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב כִּי בַּת־אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ אִשָּׁה וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָֽה׃
וְלֹא־אָבָה יְהֹוָה לְהַשְׁחִית אֶת־בֵּית דָּוִיד לְמַעַן הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת לְדָוִיד וְכַאֲשֶׁר אָמַר לָתֵת לוֹ נִיר וּלְבָנָיו כׇּל־הַיָּמִֽים׃
רש״י
בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד־יְהוּדָה וַיַּמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם מֶֽלֶךְ׃
רש״י
בימיו פשע אדום וגו'. כי דוד הכרית כל זכר באדום ויתן בהם נציבים במקום מלך ופרעו לו מס וכן היו עושין כל מלכי יהודה נותנין הנציבים הטובים בעיניהם ומימיו של יהורם ואילך פשעו מתחת יד יהודה:
In his days, Edom rebelled, etc. For David had destroyed all the males in Edom, and he appointed governors over them instead of a king, and they paid him tribute, and all the kings of Judah did similarly: they appointed governors who pleased them. And from the days of Joram and thereafter, they [the Edomites] rebelled against the authority of Judah.
וַיַּעֲבֹר יְהוֹרָם עִם־שָׂרָיו וְכׇל־הָרֶכֶב עִמּוֹ וַֽיְהִי קָם לַיְלָה וַיַּךְ אֶת־אֱדוֹם הַסּוֹבֵב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרָֽכֶב׃
רש״י
הסובב אליו. ויך אותו אדום הסובבים וסומכים לו לעזרו כי היה דרכם כשנוצחים במלחמה היו תופשים האנשים הגבורים ומביאים אותן עמהם שלא יתוספו על שונאיהם להיות לעזרה לאדום בני עמם וקם לילה פתאום והרגם ורבותינו פירשו הסובב אליו סמוכים לפניו:
who surrounded him He smote those Edomites who surrounded him and supported him to aid him, for it was their custom that when they were victorious in war, they would seize the mighty men and bring them with them lest they join their enemies to aid the Edomites, their countrymen. In this case, he got up at night suddenly and slew them. Our Sages, however, explained “those who surrounded him” as “those near him.”
וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד־יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא מִתַּחַת יָדוֹ כִּי עָזַב אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָֽיו׃
רש״י
ויפשע אדום. והלא כבר נאמר למעלה בימיו פשע אדום אלא כן דרך הפסוק לפי שהפסיק בנתיים פסוק אחד ורוצה לומר אז תפשע לבנה לכך סידרן מתחילה ואומר ויפשע אדום אז תפשע לבנה של יהודה היתה והיתה עומדת על גבול אדום כדכתיב בספר יהושע ויהי הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום וכשראו שמרדו אדומיים מרדו אף הם בעת ההיא שיושבים על גבול אדום ועזרו לאדום וזהו אז תפשע לבנה:
And Edom rebelled Was it not already stated above (verse 8): “In his days, Edom rebelled?” But this is the manner of Scripture: because a verse is interposed, and it now wishes to continue with “then Libnah rebelled,” it repeats the [original words] stating, “And Edom rebelled.” then Libnah rebelled It belonged to Judah, and it was situated on the border of Edom, as is written in the Book of Joshua (15:21, 42): “And the outermost cities of the tribe of the children of Judah toward the border of Edom.” When they saw that the Edomites rebelled, they too rebelled, for they lived on the border of Edom, and they aided Edom. This is [the meaning of] “then Libnah rebelled.”
כי עזב את ה' אלהי אבותיו. מגיד מה גרם לו שמרדו בימיו יותר משא' מלכי יהודה שהיו לפניו:
because he had forsaken the Lord, the God of his forefathers [Scripture] explains what it was that caused them to rebel in his time more than during [the time of] the rest of the kings of Judah who preceded him.
גַּם־הוּא עָשָֽׂה־בָמוֹת בְּהָרֵי יְהוּדָה וַיֶּזֶן אֶת־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם וַיַּדַּח אֶת־יְהוּדָֽה׃ {פ}
רש״י
ויזן. כל מי שעוזב ומימר יראת הקב"ה בעבודת כוכבים ומזלות נופל ל' זנות שעשה דוגמ' אשה מזנה ומנאפת מאחרים ודומה כי זנה תזנה הארץ (הושע א׳:ב׳) וזנו אחרי אלהי נכר וגו' (דברים ל״א:ט״ז):
and led the inhabitants of Jerusalem astray - Heb. זְנוּת. It is appropriate to use the term harlotry in connection with anyone who forsakes and exchanges the fear of the Holy One, blessed be He, for the idolatry of star and planet worship - for such a person behaves in the manner of a promiscuous woman who commits adultery with others, and similar to this are (Deut. 31:16): “and this people will rise and go astray (וְזָנָה) after the foreign gods of the land”; (Hos. 1:2): “for the land will go astray (זָנה תִזְנֶה), etc.”
וַיָּבֹא אֵלָיו מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר כֹּה ׀ אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי דָּוִיד אָבִיךָ תַּחַת אֲשֶׁר לֹֽא־הָלַכְתָּ בְּדַרְכֵי יְהוֹשָׁפָט אָבִיךָ וּבְדַרְכֵי אָסָא מֶלֶךְ־יְהוּדָֽה׃
רש״י
ויבא אליו מכתב מאליהו. לאחר שעלה לשמים בא לו כתב זה של נבואה זו:
And a letter came to him from Elijah After he had ascended to heaven, this prophetic letter came to him [i.e., to Joram].
וַתֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וַתַּזְנֶה אֶת־יְהוּדָה וְאֶת־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם כְּהַזְנוֹת בֵּית אַחְאָב וְגַם אֶת־אַחֶיךָ בֵית־אָבִיךָ הַטּוֹבִים מִמְּךָ הָרָֽגְתָּ׃
הִנֵּה יְהֹוָה נֹגֵף מַגֵּפָה גְדוֹלָה בְּעַמֶּךָ וּבְבָנֶיךָ וּבְנָשֶׁיךָ וּבְכׇל־רְכוּשֶֽׁךָ׃
וְאַתָּה בׇּחֳלָיִים רַבִּים בְּמַחֲלֵה מֵעֶיךָ עַד־יֵצְאוּ מֵעֶיךָ מִן־הַחֹלִי יָמִים עַל־יָמִֽים׃
וַיָּעַר יְהֹוָה עַל־יְהוֹרָם אֵת רוּחַ הַפְּלִשְׁתִּים וְהָעַרְבִים אֲשֶׁר עַל־יַד כּוּשִֽׁים׃
וַיַּעֲלוּ בִיהוּדָה וַיִּבְקָעוּהָ וַיִּשְׁבּוּ אֵת כׇּל־הָרְכוּשׁ הַנִּמְצָא לְבֵית־הַמֶּלֶךְ וְגַם־בָּנָיו וְנָשָׁיו וְלֹא נִשְׁאַר־לוֹ בֵּן כִּי אִם־יְהוֹאָחָז קְטֹן בָּנָֽיו׃
רש״י
ויבקעוה. כמו (ישעיה ז') נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקיענ' וכן (מלכים ב' ג') להבקיע אל מלך אדום:
and split it - Heb. וַיִִּבְקָעוּהָ, like (Isa. 7:6): “Let us go up to Judah and provoke it and breach its walls וְנַבְקִעֶנָה and so, (II Kings 3:26): “to break a way (לְהַבְקִיעַ)o the king of Edom.”
וְאַחֲרֵי כׇּל־זֹאת נְגָפוֹ יְהֹוָה ׀ בְּמֵעָיו לׇחֳלִי לְאֵין מַרְפֵּֽא׃
וַיְהִי לְיָמִים ׀ מִיָּמִים וּכְעֵת צֵאת הַקֵּץ לְיָמִים ׀ שְׁנַיִם יָצְאוּ מֵעָיו עִם־חׇלְיוֹ וַיָּמׇת בְּתַחֲלֻאִים רָעִים וְלֹא־עָשׂוּ לוֹ עַמּוֹ שְׂרֵפָה כִּשְׂרֵפַת אֲבֹתָֽיו׃
רש״י
וכעת צאת הקץ. אותו קץ שאמר לו הנביא:
and at the end the end that the prophet had foretold him of.
ולא עשו לו עמו שרפה. אע"פ שהיה צריך לאותו שרפה לפי שחלה בחליים רעים ובשרו מסריח לא חפץ הקב"ה בכבודו שיעשו לו שרפה וגם לא נקבר בקברות המלכי':
and his people did not make him a burning even though he required that burning because he had been ailing with malignant illnesses, and his flesh reeked. The Holy One, blessed be He, did not wish to honor him by making a burning for him, and he was also not buried in the graves of the kings.
בֶּן־שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם הָיָה בְמׇלְכוֹ וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם וַיֵּלֶךְ בְּלֹא חֶמְדָּה וַֽיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִֽים׃
רש״י
בלא חמדה. פתרון כל ימיו היה ברעה ובתחלואים ועליו נתקיים (דברים ל"א) ראה נתתי לפניך היום את החיים וגו' וגם קצר ימים ושבע רוגז:
and he departed joyless The meaning is: all his life he was in distress and in illnesses, and with him was fulfilled (Deut. 30:15): “See, I have set before you today life, etc.” and (Job 14:1) “short of days and full of fear.”
ניר. פי' עול על ישראל:
a kingdom - Heb. נִיר. Its meaning is a yoke over Israel.