דברי הימים ב ג׳:ח׳-י״ג

ויעש את בית וגו'. כך היה לו לומר ויעש את בית קדש הקדשים עשרים על עשרים אלא לפי שאמר למעלה כך ואולם על פני רחב הבית אמות עשרים וגו' אמר כאן כמו כן:

And he made the House of, etc. This is what he should have said: “And he made the house of the Holy of Holies twenty by twenty,” [since neither side was longer] but because he said above (verse 4): “And the vestibule, etc. opposite the breadth of the House, was twenty cubits, etc.,” he words it similarly here.

ויחפהו זהב טוב. אף בקדש הקדשים בנה תחלה קירות עץ ועליו חפה הזהב ומה שאין מזכיר כאן בקדש הקדשים שום עץ זהו משום גדולתו של ב"ה כלומר כל כותלי בית הארון היה של זהב ולא היה בהן עץ וזה כבוד לקדש הקדשים ובמלכים (שם) מוכיח כן ותדע שבשביל כבוד הבית אין מזכיר שום עץ שהרי כתיב (שם) ויצף את הבית אבן יקרה ובמלכים לא כתיב אבן יקרה הא כיצד אלא לפי שהספר דברי הימים למלכי יהודה הודיעך כי שלמה כוונתו לכבוד הבית:

and he overlaid it with fine gold Also in the Holy of Holies, he first built walls of wood, and upon it he overlaid gold, and the reason he does not mention any wood here in the Holy of Holies is due to the greatness of the Temple; i.e., all the walls of the House of the Ark were of gold, and there was no wood in them, and that was honor for the Holy of Holies, and this is proven in Kings (ad loc.). The proof that because of the honor of the House he does not mention any wood is that it is written (verse 6): “And he overlaid the House with precious stone,” whereas in Kings, it is not written: “precious stone.” Why not? Because in the Book of the Chronicles of the Kings of Judah he lets you know that Solomon’s intention was for the honor of the House.

לככרים. מככרים:

ומשקל למסמרות. לחזק בהם הזהב בקירות העץ:

And the weight of the nails to reinforce with them the gold on the wooden walls.

לשקלים. למשקל שקלים חמשים שקלום של זהב:

in shekels in the weight of shekels, fifty shekels of gold.

מעשה צעצועים. דוגמתו (ישעיהו כ״ב:כ״ד) הצאצאים והצפיעות ותרגומו ובניא תבנית ילדים וילדות עשה לכרובים כרביא ושל עץ היו ושוב ויצפהו זהב (ובמלכים א ו׳:כ״ב-כ״ג) ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן וכל מה שבפנים מעץ אינו רוצה להזכיר בזה הספר משום כבודו:

with the appearance of children - Heb. צַעֲצֻעִים. A similar instance is (Isa. 22:24): הַצֶּאֱצָאִים וְהַצְּפִעוֹת, which is translated by the Targum as: the children, etc. He made the form of boys and girls for cherubim, [based on the Aramaic] כְּרַבְיָא, [meaning like children,] and they were of wood, which he afterwards overlaid with gold, and in I Kings (6:23): “And he made in the Debir two cherubim of olive wood,” but all that was within of wood he does not wish to mention in this Book because of its honor.

וכנפי הכרובים ארכם אמות עשרים. כיצד כנף האחד לעומת חמש וסוף החמש מגעת לקיר הבית לדרום והכנף האחרת מגיע לכנף הכרוב האחר שבצדו הרי עשר אמות לכרוב האחד וכן לאחר נמצא כנף כרוב אחד מגיע לצפון וכנף כרוב אחד לדרום נמצא שהיו ארוכות ככל כותל המערב שהיה ך' אמות וגופם אמרו רבותינו בנס היו עומדין ולפי פשוטו נראה לי שהיה גופן בולט מהם כעוף זה שפורש כנפיו בולט גופו מחוץ כנפיו וקומתן מפורש במלכים (שם) קומת הכרוב האחד י' באמה וכן הכרוב השני:

And the wings of the cherubim - their length was twenty cubits How so? The wing of one was five cubits, and the end of the five reached the wall of the House to the south, and the other wing reached the wing of the other cherub, which was at its side, totaling ten cubits for one cherub, and so for the other one. It is found that the wing of one cherub reached the north, and the wing of one cherub reached the south. It follows that they were as long as the entire western wall, which was twenty cubits [long]. And concerning their bodies, our Sages said, (Yoma 21a), that they stood miraculously, [i.e., they did not occupy space]. But according to the simple explanation of the matter, it appears to me that their bodies protruded from them like a bird which spreads its wings, that its body protrudes outside its wings, (See B.B. 99a) and their height is delineated in I Kings (6:26): “The height of one cherub was ten cubits, and so was that of the second cherub.”

עומדים על רגליהם. בקרקעית הבית למערב:

standing on their feet on the floor of the House to the west.

ופניהם לבית. לפנים שלא היו ראשיהם זקופים שנראה כמביטין לחוץ אלא ראשם היה כפוף ומביטין לפניהם כדכתיב ופניהם איש אל אחיו (שמות כ״ה:כ׳) וכאן אומר ופניהם לבית אלא פונים היו ראשם זה כנגד זה וגם ראשיהם כפופים לבית כלפי פנים והארון הי' עומד במקום פרישת שני הכרובים והיו כנפי הכרובים מטין מן הכותל וסוככין על הכפורת ועל הארון בכנפיהם ולבד מכרובים אלו היו הכרובים שעשה משה מן הכפורת עדיין אדוקין ומדובקים על הכפורת ועומדין עליו ואל תתמה שהרי כמו כן עשה עשר שלחנות וי' מנורות לבד מאותן של משה:

with their faces to the House To the inside, for their heads were not erect, so that they should appear as though looking outward, but their heads were bent and looking before them, as it is written (Exod. 25:20): “and their faces [shall be] one toward the other,” but here it says. “with their faces to the House,” but rather their heads were facing each other, and their heads were also bent toward the House, toward the inside, and the Ark was standing in the place of the wing spread of the two cherubim, and the wings of the cherubim were inclined from the wall and shielded the Ark cover and the Ark with their wings. Aside from these cherubim were the cherubim that Moses had made from the Ark cover, still attached and clinging to the Ark cover and standing upon it. Do not be surprised about this, because likewise, Solomon made ten tables and ten candelabra, besides those of Moses.