דברי הימים ב ל״ה:ח׳-י״ח

ויבשלו הפסח באש כמשפט. צלי אש (שמות י"ב):

And they cooked the Passover sacrifice with fire according to the law Exod. 12:8): “Roasted with fire.”

ויריצו לכל בני העם. הלוים וכשהכינו לכל ישראל אחר כך הכינו להם הלוים לעצמם ולכהנים שלא היה להם פנאי להכין:

and carried them quickly to all the members of the people [i.e.] the Levites [did this]; and after they had prepared for all Israel, the Levites prepared for themselves and for the priests, who did not have time to prepare.

חוזה המלך. כל אחד ואחד היה חוזה:

the king’s seer Each one was a seer.

ולא נעשה פסח כמוהו. (במלכים ב כ״ג:כ״ב) כתיב כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים מיום שנחלקו ישראל לשתי ממלכות שסרו עשרת שבטים מעל מלכי יהודה וישליטו עליהם מלך לבדם שכל הימים שהיו לשני גוים היו שבט יהודה ובנימין עושים פסח לשם ה' בירושלים ואלו לשם עבודת כוכבים בבית אל ובדן ודבר זה לא אירע כל ימי השופטים שנחלקו ישראל לשתי משפחות ולא הי' להם לכל דור ודור רק שופט א' ואותו השופט היה מכריחם ללכת בדרך ה' כמפורש בשופטים והי' ה' עם השופט והושיע' מיד אוביהם כל ימי השופט וכל י' השבטים היו הולכים לשיל' ועושים פסח לשם ה' וכפסח הזה לא נעשה כל ימי מלכי ישראל ויהודה יחד עושים פסח אבל בימי יאשיהו שכבר פסק מלכות י' השבטים ומשהחזיר ירמיה י' השבטים לא המליכו עליהם עוד מלך אלא יאשיהו מלך עליהם ועשו כולם פסח יחד לשם שמים בירושלים וזהו לא נעשה כפסח הזה לה' בירושלים ופתרון זה מטעה אותי מאד ולא נראה לי נהי נמי דהחזיר ירמיה עשרת שבטים ויאשיהו מלך עליהם בירושלים היאך יכול להיות שלא עשו כפסח הזה כל ימי השופטים ובימי שמואל הרואה ובימי דוד ושלמה שהיו ישראל שרוין על אדמתם שלוים ושקטים ולא היה להם אלא מלך אחד והיה לבם לשמים אך כך פתרונו וכך פתר לי רבי אליעזר ב"ר משלם זצ"ל ולא נעשה פסת כמוהו מעולם שיתן המלך והשרים בהמות לפסחים די ספוקם ובקר לשלמי חגיגה וצוה ללוים להכין להם ולשלוח לכל איש ואיש לפי אכלו:

And such a Passover sacrifice had not been made In II Kings (23:22) it is written: “For such a Passover sacrifice had not been performed since the time of the judges,” since the day that Israel was divided into two kingdoms, when the ten tribes separated from the kings of Judah and crowned a king over themselves. For all the time that they were two nations, the tribes of Judah and Benjamin made a Passover sacrifice for the sake of the Lord in Jerusalem, and these [made one] for the sake of pagan deities in Beth-El and in Dan. And this did not occur all the days of the judges, until Israel was divided into two families, and every generation had only one judge, and that judge would compel them to walk in the way of the Lord, as is explained in Judges (2:18): “and the Lord was with the judge and saved them from the hand of their enemies all the days of the judge.” And all the ten tribes would go to Shiloh and make a Passover sacrifice for the sake of the Lord. But such a Passover sacrifice had not been made all the days of the kings of Israel and Judah, that they should make a Passover sacrifice together. But in the days of Josiah, when the kingdom of the ten tribes had already ceased to exist, for since Jeremiah had returned the ten tribes, they did not crown another king, but Josiah reigned over them, and they all made a Passover sacrifice together in Jerusalem. This is the meaning of: “such a Passover sacrifice had not been performed...to the Lord in Jerusalem.” This interpretation, however, misleads me very much, and does not appear correct to me, for although Jeremiah had returned the ten tribes and Josiah reigned over them in Jerusalem, how is it possible that they did not make such a Passover sacrifice all the days of the judges and in the days of Samuel the Seer and in the days of David and Solomon, when Israel was dwelling in its land in peace and tranquility, and they had only one king, and their hearts were directed toward Heaven? Rather, this is the explanation, and this is the way Rabbi Eliezer the son of Rabbi Meshullam interpreted it to me: “And such a Passover sacrifice had not been made” ever, [it had never happened] that the king and the officers should supply enough animals for the Passover sacrifices and cattle for the festive peace offerings, and that he commanded the Levites to prepare for them and send each person according to how much he could eat.