דברי הימים ב ד׳:י״ט-ה׳:א׳

ואת המנרות ונרותיהם. להוציא מלבן של מפרשין נרות היו עושין מגופה של מנורה ואדוקין בה שהרי כתיב ואת המנורה ונרותיהם מה שהזכיר את הנרות בפני עצמן ולא שאר מעשה המנורה בפני עצמן גביעים כפתורי' ופרחים מכלל שלא היו הנרות אדוקין והואיל ואין אדוקין בה נראה כמעשה אחר וצריך להזכיר נרותיהם אבל שאר מלאכות שהיו אדוקין בה אינו מזכירם שנקראים על שם המנורה ומה שעשה עשר מנורות ועשר שלחנות ועשר כיורים והכרובים וכל אשר עשה מפורש בברייתא דר' פנחס בן יאיר:

And the candelabra and their lamps To remove [the false idea] from the hearts of those who explain that the lamps were made from the body of the candelabrum and attached to it, because it is written: “and the candelabra and their lamps.” Since Scripture mentions the lamps separately and not the remaining work of the candelabrum separately, namely the cups and the flowers, we deduce that the lamps were not attached, and since they were not attached to it, they appeared like a different work, and it was necessary to mention the lamps, but the other works, which were attached to it, he does not mention because they are called by the name of the candelabrum, and [the reason] he made ten candelabra, ten tables, ten lavers, the cherubim, and all that he made is explained in the Baraitha of Rabbi Phinehas the son of Jair (Midrash Tadshe, ch. 2).

והפרח. פירשו רבותינו הוא כנגד אותו פרח שהוסיף משה בפרשה בהעלותך עד ירכה עד פרחה וגו' שלא נאמר בתרומה:

And the flower Our Rabbis explained that this corresponds to the flower that Moses added in the section, “Behaalothecha”: (Num. 8:4) “to its rootstock, to its flower, etc.,” which is not mentioned in “Terumah.”

והמלקחים זהב. שמגביהים הפתילה מן הנר שיש בו השמן:

and the tongs were gold with which they would lift up the wick from the lamp containing oil.

הוא מכלות זהב. מזוקק וצרוף פיי"ן בלע"ז ובמנחות מפורש מכל זהב שהיה לו לשלמה מרוב הזהב שנכנס במנורה לזוקקה ולקיים מנורת זהב טהור:

it was fine gold Refined and purified gold, fin in Old French, refined, pure, and in Menahoth (29a) it is explained: out of all the gold that Solomon had, out of the abundance of gold that entered the candelabrum to refine it and purify it and to fulfill the commandment of making a candelabrum of pure gold.

והמזמרות. כלי זמר:

And the musical instruments - Heb. וְהַמְזַמְּרוֹת.

והמזרקות. לזרוק בהם דם על המזבח:

and the basins with which to sprinkle the blood on the altar.

והכפות. לבזיכי לבונה:

and the spoons for th e spoons of frankincense (Lev. 24:7).

והמחתות. לחתות בהם תרומת הדשן להרים מעל המזבח ולקח מלא המחת' וגומר:

and the censers with which to gather up the part of the ashes that is separated [from the rest and cast beside the altar, as in Lev. 6:31, (and the rest of the ashes) to pick up from the altar, (ibid. 16:12): “And he shall take a full censer, etc.”

ויבא שלמה את קדשי. כל מה שבפסוק לפי פשוטו מה שנשאר לו מן הקדשות שהקדיש דוד כדכתיב למעלה גם אותם הקדיש המלך דוד לה' עם הכסף והזהב אשר נשא מכל הגוים וגו' ומה שהותיר לו נתן באוצרות בית האלהים, ומדרש אגדה יש מחכמים אומרים לפי שהיה יודע שסופו ליחרב ושלא יהו אומרים העובדי כוכבים קשה יראתנו שלקחה נקמתה מן הבית הזה שנבנה מן הגזילות וחמסים שגזל דוד מבתי עבודת כוכבים שלה ויש אומרים כך אמר (הקב"ה) צ"ל שלמה רעב היה בימי דוד (אבי) שלש שנים שנה אחר שנה והיה לו לבזבז ההקדשו' הללו להחיות בהן עניי ישראל ואני מביא סיוע שהרי בכל ההקדשות שדוד הקדיש כמו שכתוב למעלה (שם) לא נאמר בהן עשה שלמה דבר פלוני זה כאשר נאמר בנחשת שנאמר (שם) ומטבחת ומכון ערי הדדעזר לקח דוד נחשת רבה מאד בה עשה שלמה את ים הנחשת וגו' אבל מכסף ומזהב שלא נאמר בו עשה שלמה מהן שום דבר מכלל שלא עשה וזהו שאין כתיב כאן שום נחשת כי אם כסף וזהב ולפי פשוטו נראה לי מה שלא אמר נחשת לפי שהנחשת בזול ואינו ראוי וכדי והגון להביא נחשת באוצרות בית ה':

and Solomon brought his father David’s hallowed things Whatever is mentioned in this verse—according to its simple meaning—refers to that which remained to him from the things that David hallowed, as is written above (I Chron. 18:11): “Those also King David dedicated to the Lord, [along] with the silver and the gold that he took from all the nations, etc.,” and that which he left over he deposited into the treasuries of the House of God. And [in] Midrash Aggadah (Pesikta Rabbathi 6:7), some sages say that [he did not use these articles for the building of the Temple] because he knew that it was destined to be destroyed, in order that the nations should not say, “Our deity is strong,” for it took revenge on this House, which was built from the loot and the spoils that David robbed from their heathen temples. Some say: So said Solomon, “There was a famine during the days of David my father for three consecutive years, year after year, and he should have given away these hallowed things to sustain the poor of Israel with them.” I wish to bring support [to the view that Solomon did not build the Temple with the spoils of the nations], for regarding all the devoted things that David dedicated, as is written above (ibid.), it is not stated that with this Solomon made such and such a thing, as it is stated regarding the copper, as it is said (ibid. verse 8): “And from Tibhath and from Cun, cities of Hadadezer, David took huge quantities of copper, with which Solomon made the copper sea, etc.,” but of the silver and gold, about which it is not stated that Solomon made anything from it, it may be deduced that he did not make [anything from it]. Therefore, it is not written here any copper, but silver and gold. According to the simple interpretation, it seems to me that Scripture does not mention copper because copper is cheap, and it is not proper or fitting to bring it into the treasuries of the House of God.