עזרא ג׳:ב׳-ז׳

ויכינו המזבח על מכונותיו. כדי להקריב עליו קרבנות שהרי היו יראים מעמי הארצות שלא יקנתרום ושלא ילשינום למלך ובנו המזבח לעלות עליו עולות למען ישמעו ויבינו העמים בדבר אשר עשהו ע"פ המלך ועל כן ימנעו מלקנתרם לבניין הבית:

And they set the altar on its bases in order to offer up sacrifices upon it, because they were afraid of the peoples of the land, lest they taunt them and lest they slander them to the king. And they built the altar to offer up burnt offerings upon it, in order that the peoples hear and understand the matter, that they did it with the sanction of the king and therefore they would hesitate to taunt them about the building of the Temple.

לבקר ולערב. תמיד של שחר ותמיד של בין הערבים:

for the morning and for the evening the daily sacrifice of the morning and the daily sacrifice of twilight.

ועולת יום ביום במספר. קרבנות החג במספרם כמשפטם:

and the burnt offering of each day in its day, in the number the sacrifices of the Festivals in their number, according to their ordinance.

ואחרי כן. ולאחר הסוכות היו מקריבים קרבנות בכל יום לבקר ולערב:

And afterwards And after Succoth they would offer up sacrifices every day, for the morning and for the evening.

ולחדשים. ולראשי חדשים היו מקריבים קרבנות של ראשי חדשים:

and for the New Moon lit. and for the months. And at the beginning of the months they would offer up the sacrifices of the New Moon.

ולכל מועדי ה'. ולשאר מועדות קרבניהם:

and for all the appointed seasons of the Lord and for the rest of the appointed seasons of their sacrifices.

ולכל מתנדב. ולכל אותם המתנדבים נדבותיהם היו מקבלים הכהנים אותם להקריבם ומיום אחד בתשרי התחילו להקריב קרבנות ועדיין לא נבנה יסוד הבית:

and for everyone who willingly offered And for all those who willingly offered their free-will offerings, the priests would accept them to sacrifice them, and from the first day of Tishri they commenced to offer up sacrifices, but the foundation of the Temple was not yet built.

לצידונים ולצורים. בני צור וצידון שהיו אומנים לבנות הבית:

to the Zidonians and to the Tyrians the people of Tyre and Zidon, who were the artisans who built the Temple.

אל ים יפוא. דרך הים היו מביאי' אותם:

to the sea of Jaffa By way of the sea they would bring them.

כרשיון. כאשר היה רשות המלך עליהם לבנות הבית, כרשיון לשון רשות מגזרת רשה שהרי מן אבה יאמר אביון ומן צבה יאמר צביון ומן חזה חזיון ומן רעה רעיון מן חבה חביון ומן רשה יאמר רשות כמו מן ענה ענות ומן שבה שבות ומן ראה ראות ומן זנה זנות נמצאו רשות ורשיון באין ויוצאין מגיזרה אחת לפי שער הדקדוק ולשון א' הם, ומנחם חברו ל' ארשת שפתינו ולא דקדק בגיזרתו ואעפ"כ שני פנים הללו קרובים זה לזה במשמעותם:

according to the sanction of Heb. כְּרִשְׁיוֹן as the sanction of the king was upon them to build the Temple. כְּרִשְׁיוֹן is an expression of permission (רְשּׁוּת) derived from רשּׁה ; since from אבה to want, he says [i.e., derives] אֶבְיוֹן, a needy person; and from צבה, to desire, צִבְיוֹן, desire; and from חזה to see, חִזָיוֹן, a vision; and from רעה, רַעְיוֹן, thought; from חבה, חֶבְיוֹן, hiding; and from רשּׁה, he says רְשּׁוּת, permission; like from, ענה, עֱנוּת, affliction; and from שּׁבה, שְּׁבוּת,captivity; and from ראה, רְאוּת, a sight; and from זנה, זְנוּת, harlotry. The result is that רְשּׁוּת and רִשְׁיוֹן are derived from the same root according to the gauge of grammar, and they are the same expression. Menahem, (p. 34) however, associated it with (Ps. 21:3): “and the speech of his lips (וַַַַַאֲרֶשֶּׁת),” but he was not exact with its root. Nevertheless, these two manners [of defining words] are close to each other in their meanings.