כף החיים על אורח חיים ק״א:א׳

א) [סעיף א'] המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות ואם אינו יכול לכוין בכולם לפחות יכוין באבות וכו' כתב הטור בשם הרא"ה שירגיל אדם עצמו שיכוין לפחות בחתימה של כל ברכה שיש בהן מאה ושלש עשרה תיבות כמו שיש בתפלת חנה ומאה ושלש עשרה פעמים לב בחומש לומר שצריך בהן כוונת הלב עכ"ל, והב"ד הלבוש ועו"ת או' א' וא"ר או' ב' והעט"ז או' א' ר"ז או' א' ש"ץ דקי"ר ע"ב, והטעם כתב הב"ח מפני דחתימת הברכה הן סיפור שבחיו ית' וראוי שיכוין את לבו יותר בסיפור שבחיו ית' ממה שיכוין בשאלתו, וכתב שכן כתב הסמ"ק ריש סי' י"א יעו"ש, והביאו ש"ץ שם ועוד נראה לי הטעם שצריך לכוין יותר בחתימת כל ברכה מפני שיש בה הזכרת השם וכל מי שאינו מכוין בהזכרת השם הוא נענש כמבואר בדברינו לעיל סי' ה' או' ה' יעו"ש: