כף החיים על אורח חיים ק״א:ט׳

ט) ומיהו אין זה אלא דוקא למישרים אורחותם כי שיח וכי שיג להם לכלכל את דבריהם במשפט האורים, אמנם להמון העם תיסגי שלא ישמיעו לאחר והנח להם לישראל כי לא נאמרו כל השיעורים האלו אלא למצניעיהם לסידרי בירורין והוו זהירין ואת צנועים חכמה, מחב"ר שם, ש"ץ שם, נו"ש שם, שע"ת או' ג' וכתב שם השע"ת דהעיקר בזה הכל לפי מה שהוא משער בנפשו שיש מי שאם לא יחתך היטב עד שיהיה הקול יוצא מן השפה ולחוץ ברוב סרעפיו אף שפתיו יניע אז תתקפהו שינה, ועכ"פ השמעת קול הברה בלי השמעת התיבה עצמה יכול לעשות אם א"א בענין אחר ולא נמנעו מלעשות כן אף אנשי מעשה המישרים אורחותם כשמרגישין בעצמם שאין דעתם מיושבת כ"כ שיוכלו לכוין בתפלת לחש לגמרי עכ"ד: