כף החיים על אורח חיים ק״ב:י״ד

יד) [סעיף ג'] אם היושב ישב כבר וכו' כ"כ הטור בשם אביו הרא"ש ז"ל ומשמע דלא יש חילוק בין אם הוא יושב בביתו או בבהכ"נ דכל שכבר ישב ועמד זה בצידו א"צ לקום, אלא רק שבב"י כתב בשם מהרי"א דממידת חסידות יש לקום אף בכה"ג וכמ"ש מור"ם ז"ל בהגהה, וכ"כ הנו"ש או' ו' ומאמר או' ה' אבל הב"ח כתב דהרא"ש לא אמר אלא כשהיה אחד יושב בבית שלא יחדוהו לתפלה ועמד זה להתפלל בצדו התם הוא דא"צ לקום שזה בא בגבולו אבל בבהכ"נ שהוא מוכן להתפלל שם אם היה אחד יושב שם כבר ובא אחר והתפלל בצדו צריך הוא לקום דאין לו רשות לישב שם ולמנוע הבאים להתפלל שם כיון שיחדוהו לתפלה לכל ישראל שיבואו להתפלל שם עכ"ל, והביאו העט"ז או' ב' שכנה"ג בהגב"י או' ז' מ"א סק"ד, סו"ב או' ג' א"ר או' ה' מש"ז או' ה' ה"ב או' ד' ר"ז או' ג' ח"א כלל כ"ו או' ב' קש"ג סי' י"ב או' מ"ב, ש"ץ דקי"ג ע"א, בי"ע או' ס"ו, חס"ל או' א' קיצור ש"ע סי' ח"י או' ך' בן א"ח פ' יתרו או' ו' וכתב היא"פ על מ"א סק"ד דלהב"ח אפי' אם יש לכל אחד מקום קבוע בבהכ"נ להתפלל שם מ"מ כיון שעתה הוא יושב בטל וזה בא להתפלל לא מקרי בא בגבולו, ובמקומות שכ"א יש לו מקום קבוע בדמים אפשר שגם זה לא מקרי בא בגבולו, והיינו דוקא בבה"כ משא"כ בבהמ"ד דא"צ לעמוד כמו בביתו יעו"ש, והביאו שע"ת או' ה' ועיין להרב יד אליהו סי' ד' שכתב דאין שייך בזה שום מדת חסידות לעמוד אם הוא עוסק בתורה או תפלה ולא עוד אלא דאם יתבלבל בקומו איסורא נמי איכא לעמוד ושאני ההיא דרמ"א סי' ק"ב דכתב דמנהג חסידות לקום אף שכבר ישב דהתם מיירי שאינו עוסק בתורה או מענייני תפלה וכן ראה את"כ להרב לקט הקמח דף י"ג, ועוד כתב דאף לס' הרב"ח דמחלק בההיא דמור"ם בין בהכ"נ לביתו מ"מ יודה דבעוסק בתורה א"צ לקום אפי' ממדת חסידות יעו"ש, והביאו עיקרי הד"ט סי' ה' או' ה' וכ"כ בשו"ת מים רבים חא"ח סי' מ"ב, והביאו שע"ת שם, עיקרי הד"ט שם, ובחשו' דברי דוד סי' מ"א כתב דביה"מ המיוחד לתורה או בהכ"נ המיוחד לו שמושכר או נחון לו אף לכתחלה מותר לישב לעסוק בתורה ואפי' יושב בטל א"צ לקום אם יושב במקומו המיוחד לו יעו"ש, והביאו עיקרי הד"ט שם, פת"ע או' ז' ועיין לקמן או' י"ט: