כף החיים על אורח חיים ק״ד:כ״א

כא) שם הגהה, אבל יכול לילך למקום אחר וכו' והטעם כתב שם ברבינו יונה מפני שלא מנינו הליכה שנקראת הפסקה בשום מקום, והביאו ב"י, וכ"כ הלבוש, עט"ז שם, מ"א סק"ג, ר"ז או' ב' ומה שהקשה ע"ז הט"ז סק"א וממ"ש הטור והש"ע סעי ב' אבל בענין אחר אין לו לצאת ממקומו עד שיגמור תפלתו וכו' וכתב דהרר"י פליג ע"ז ולהטור אין לו ללכת להשליך את הנחש כיון שאין סכנה והיאך הביא רמ"א זה להלכה יעו"ש, י"ל מ"ש הטור והש"ע דבענין אחר אין לו לצאת ממקומו וכו' היינו דוקא היכא דליכא בהליכה ההיא צורך תפלה אבל היכא דאיכא צורך תפלה כמו הכא שהנחש כרוך על עקיבו שאעפ"י שאין סכנה מ"מ יש לו קצת פחד ואינו יכול לכוין היטב בתפלתו גם להטור והש"ע מותר להליך כדי להנצל מן הנחש ולהתפלל היטב בכוונת הלב, וזה התירוץ רמז אותו מ"א שם סק"ג בקיצור שאחר שהביא דברי הר"י כתב ומ"מ שלא לצורך אסור וכמ"ש בסעי' ב' ור"ל הא דאמרינן דלא מצינו הליכה שנקראת הפסקה היינו דוקא במקום דאיכא צורך תפלה אבל היכא דליכא צורך תפלה אסור, וכה"ג תירצו י"א בהגב"י ונה"ש או' א' לקושיית הט"ז הנ"ז יעו"ש, וכ"כ פרמ"ג בא"א או' ג' ובמש"ז או' א' ר"ז שם, ועוד עיין בדברינו לעיל סי' ח' או' נ' ודו"ק: