כף החיים על אורח חיים ק״ז:ג׳

ג) שם, חוזר ומתפלל, משמע דחוב הוא דצריך לחזור ולהתפלל. וכ"כ הרשב"א בתשו' סי' צ"א, וכ"כ לח"מ פ"י מה"ת דין ו' לדעת הר"י אבל בחדושי הרשב"א שכתב בשם גאון והביאו ב"י משמע דאינו חובה דצריך לחזור ולהתפלל אלא רשות דאם רצה חוזר ומתפלל, וכן הסכים הפר"ח אות א' בד"ה ודע, וכ"כ רש"ל בח"ש על תו' ברכות דכ"א ע"א יעו"ש, ואפי' לדעת האומרים חובה לחזור ולהתפלל כתב הפרמ"ג בא"א אות א' דבערבית אין חיב לחזור ולהתפלל דהא דקבעו תפלת ערבית חובה בודאי לא בספק, וכן בתפלות שבת ויו"ט אפי' בשחרית ומנחה אינו חוזר להתפלל מפני הספק דאיך יתנה אם התפלל תהיה נדבה כיון דאין מתפללין נדבה בשבת ויו"ט יעו"ש, ועוד עיין בדברינו לקמן אות ח' ובסי' קכ"ד אות ד"ן: