כף החיים על אורח חיים ק״י:כ״ה

כה) נוהגים בעת כשיוצאין לדרך ליקח ג' אנשים מאוהביו ולעמוד אצל המזוזה ולהניח ידיו עליה ויקרא פ' שמע ישראל עד ובשעריך, ואח"כ יאמר שיר למעלית אשא עיני וכו' עד עושה שמים וארץ, והם אומרים אל יתן למוט רגליך וכו' עד סוף המזמור, וכן יעשו ג"פ, ואח"כ אומר ויהי נועם וכו' עד אבטח בו, והם אומרים כי הוא יצילך מפח יקוש וכו' עד ושלומת רשעים תראה, והוא חוזר ואומר כי אתה ה' מחסי וכו' והם חוזרים ואומרים לא תאונה אליך רעה וכו' עד סוף המזמור וכן יעשו ג"כ ג"פ וכשאומרים כי מלאכיו יצוה לך יכוונו בשם יוה"ך כי הוא מועיל לשמירה, ואח"כ אומר פ' ברכת כהנים מן וידבר עד אמור להם והם אומרים יברכך וכו' עד סוף הפ', וכן יעשו ג"כ ג"פ ואח"כ אומרים פסוק הנה אנכי שולח מלאך לעניך זכו' ג"כ ג"פ ור"ת אלו למעלות ויהי יברכך הגה הם לוים ואל יאמר אדם לחבירו לך בשלום אלא לך לשלום, ברבית ס"ד ע"א ע"ק כ"ט ע"א מ"א סק"ט ועיין יפ"ל או' ה' לא יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו עירובין דף ס"ד ברכ"י אות ה' בי"ע אות ד' שע"ת אות ו':