כף החיים על אורח חיים ק״י:נ״ט

טנ) [סעיף ח'] הנכנס לבית המדרש יתפלל וכו' וזה נוסחה, יר"מ ה' או"א שלא אכשל בדבר הלכה (וישמחו בי חבירי) ושלא אומר על טהור טמא ולא על טמא טהור ולא על המותר אסור ולא על האסור מותר (ולא יכשלו חבירי בדבר הלכה ואשמח בהם) גמרא ברכות דכ"ח ע"ב וטור ולבוש ואם הוא לומד לבדו לא יאמר וישמחו בי חבירי וגם לא יאמר ולא יכשלו חבירי בדבר הלכה ואשמח בהם:

טנ) ובציאתו יאמר, מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי עם יושבי בית המדרש ולא שמת חלקי עם יושבי קרנות שאני משכים והם משכימים אני משכים לד"ת והם משכימים לדברים בטלים אני עמל והם עמלים אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר אני רץ והם רצים אני רץ לחיי העוה"ב והם רצים לבאר שחת, גמרא שם וטור ולבוש. ועל מ"ש אני רץ והם רצים וכו' כתב הר' יונה וא"ת למה הוצרך לחזור זה והלא הוא בכלל מ"ש תחלה אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר, י"ל שהוא דבר בפ"ע ור"ל כשאני רואה שעוברים הימים והזמנים אני מרגיש בעצמי שאני רץ בכל יום ומתקרב למיחה ומפני זה אני מכין צידה לדרך כדי שאזכה לחיי העוה"ב אבל הם אינם מרגישים במיתתם כלל ואינם מכינים צדה לדרכם עכ"ד, והביאו ב"י א"ר אות י"ז מש"ז אות ח' ולא יאמר נוסח אחר כי כל דברי הגמרא הם מסודרים ע"פ הסוד: