כף החיים על אורח חיים י״ב:ג׳

ג) ואם נפסקו ב' ראשי החוט ולא נשאר באחד מהם כדי עניבה, אבל כשנצרף שיור שני הראשין יש כדי עניבה. הב"י נסתפק בזה וכתב דאיכא למימר דכל שלא נשאר כדי עניבה במקום א' לא מינכר ולא חשוב כלל דכמאן דליתיה דמי, וכ"כ הלבוש שהוא פסול, א"ר סק"ב, וכ"כ הפרמ"ג על דברי המ"א ס"ק ג' שהוא פסול מספק, וכ"כ ר"ז אות ב', שתילי זתים אות ה' בשם א"ז, וכ"כ הזכ"ל ח"ג או' צ', וכתב הא"ר שם דאפי' יש ס"ס שמא לא חוט א' הוא ושמא מצטרפין ג"כ פסול יעו"ש, וכתב הפרמ"ג שם ומשמע נמי בנשתייר כדי עניבה כל חוט בפ"ע נמי הכין הוא, והטעם שהחמירו כ"כ כתב שם הפרמ"ג מפני שציצית מצויין, וכ"כ השתילי זתים שם דלא אמרינן כאן ס"ס ודלא כתשובת בית יעקב, וכ"כ הא"ר שם על תשו' בית יעקב דאין דבריו מוכרחין: