כף החיים על אורח חיים קכ״ב:ז׳

ז) שם מקצר ועולה וכו' דהיינו שמפסיק באמצע תחנונים ופוסע לאחריו דאין חובה לומר תחנונים בכל פעם, מ"א סק"ב, א"ר אות ב' מ"ב אות ו' ואם אין שהות לפסוע יאמר יהיו לרצון מיד ויענה, מ"א שם בשם הד"מ, ואע"ג דהד"מ לא כתב כ"א להנוהגים לומר תחנונים קודם יהיו לרצון עדיף טפי לקצר ולומר יהיו לרצון ואח"כ להפסיק מ"מ כתב אותו מ"א ז"ל גם לפי דברי מרן ז"ל דס"ל אומרים יהיו לרצון קודם דאם התחיל בתחנונים והגיע ש"ץ לקדיש ואין שהות לפסוע דיאמר יהיו לרצון מיד ויענה, וזהו ע"פ מ"ש בסק"א דטוב לומר יהיו לרצון קודם תחנונים ואחריהם יעו"ש, ועיין פרמ"ג א"א אות ב' ובאות שאח"ז: