כף החיים על אורח חיים קכ״ד:כ״ו

כו) שם על כל ברכה וברכה וכו' כ"כ הטור ששמע מאביו הרא"ש ז"ל שעל כל ברכה וברכה שהיה שומע אומר ברוך הוא וב"ש וז"ש משה רבינו כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו, ועוד אפי' כשמזכירין צדיק בשר ודם צריך לברכו שנאמר זכר צדיק לברכה עכ"ל, וכתב הדב"ש בתשו' סי' רצ"ה דהיינו דוקא מי שאינו מחוייב באותה ברכה אבל אם הוא מחוייב באותה ברכה אינו יכול לענות ב"ה וב"ש דכיון דשומע כעונה הו"ל הפסק ומשנה ומוסיף לכך ראוי שלא לומר ב"ה וב"ש כשהוא חייב יעו"ש, מיהו הרב מעשה רוקח בפ"א מהלכות ברכות דין י"א קרא תגר על אותה תשו' ונסתייע ממנהג העולם שנוהגים לענות בברכת שופר ולולב מפי החזן ואעפ"י שהם חייבים בה ומתכוונים לצאת י"ח והחזן מכוין להוציאן יעוש"ב, אבל הרב שושנים לדוד בפ"ח דברכות משנה ח' סתר כל דברי מער"ק וקיים במאמרו דברי הדב"ש יעו"ש, וכן הסכים מט"י אות ב' וכ"כ דגמ"ר על מ"א סק"ט קיצור ש"ע סי' ו' אות ט' והברכ"י סי' רי"ג אות ג' כתב דנכון ליזהר אך אין למחות במי שעונה יעו"ש והביאו הז"כל ח"א אות ב' וח"ג אות הב' אות י"ח: