ספרי הלכה
כף החיים על אורח חיים קכ״ד:נ״ד
חלק מ: סימן קכ״ד
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
דנ) שם. מי ששכח ולא אמר יעלה ויבא וכו' מי שספק לו אם התפלל שחרית בשבת או מוסף בחו"ה דאין יכול להתנות ולהתפלל בנדבה דאין מתפללין נדבה בשבת וגם לא מוסף בנדבה כמ"ש לעיל סי' ק"ז סעי' א' כתב המש"ז או' א' דיש לו תקנה להיות ש"ץ וחוזר התפלה בשביל התקנה ויוצא נמי מספק יעו"ש, אמנם לפי מש"ל או' ח' דאין מתפללין חזרה בלא לחש אם יתפלל זה יהיה חשש איסור לכל הצבור שיוצאין ע"י מי שמתפלל חזרה בלא לחש וע"כ אין לו תקנה כ"א דוקא לשמוע ולכוין על הש"ץ ויתנה בלבו דאם התפלל לחש זה תעלה לו לחזרה ואם לא התפלל לחש תעלה לו ללחש ולחזרה. ועיין לעיל סי' ק"ז או' ג' ועוד עיין במש"ז או' ה' שכתב במי שספק התפלל ושמע מש"ץ דלא יצא דכיון דמחוייב להתפלל שנית בתנאי כבסי' ק"ז אין ש"ץ מוציאו יעו"ש, ונ"ל דדוקא אם ספק התפלל הוא דלא יהיה ש"ץ אבל אם התפלל כל התפלה אלא ששכח לומר יעלה ויבא וכיוצא יכול להיות ש"ץ כדי לצאת י"ח יעלה ויבא וכיוצא כיון שכבר התפלל לחש תפלה שלימה ואינו חוזר אלא מפני תקנת חכמים ז"ל שאמרו שצריך להזכיר מעין המאורע בתפלה: