כף החיים על אורח חיים קכ״ה:י׳

י) שם וכן מנענעים גופן ונושאין אותו מן הארץ וז"ל שה"ל מה שנוהגים בני העולם לנענע עצמן בקדושה מצאתי הטעם בשם רש"י דכתיב וינועו אמות הסיפים מקול הקורא ואם העצים והאבנים היו מתנענים ומזדעזעים מאימת המלך כ"ש אנחנו שאנו מכירים שיש לנו להזדעזע מאימתו ע"כ, ב"י, ובתנחומא פ' צו ובשתים יעופף מכאן תקנו חכמים לעוף אדם על רגליו בשעה שאומר ש"ץ קק"ק ה' צבאות ע"כ, בד"ה כנה"ג בהגב"י, עו"ת או' ב' א"ר שם סו"ב או' א' ש"ץ דקל"ח ע"ג וכתב העו"ת הטעם כדי להדמות למלאכים וכ"כ הברכ"י או' ג' בשם הרדב"ז בס' מגן דוד דף ל"ה הטעם כדי להדמות לחיות הקודש ואופני מעלה המשלשים קדושה כמונו, ובשער הכוו' דרוש ג' דחזרת העמידה כתב הטעם שצריך לדלג כלפי מעלה בעת שאומר קק"ק וכו' להורות כי באלו התיבות של קק"ק עולים ומדלגין כולם למעלה ממקומם חג"ת בחב"ד ונה"י בחג"ת והמלכות בנה"י יעו"ש, וכ"כ בפע"ח פ"ג דחזרת העמידה. ומזה משמע שכל הדלוגים צריך שיהיו שוים ודלא כמ"ש מהר"ר עראמ"ה על הרמב"ם פ"י מה"ת בשם ריקאנטי והביאו בי"ע או' ה' דבקדוש א' יגביה רגליו מעט ולא יניחם בארץ ובקדוש ב' יותר וכו' אלא כל הג"פ צריך שיהיו שוים זה כמו זה וגם מ"ש הטעם שמעלין בקודש וכו' לפי דברי האר"י ז"ל לא יבא דאדרבא לפי דברי האר"י ז"ל קדוש א' הוא יותר מעולה שעולה חסד בחכמה כנז' ועוד עיין באו' שאח"ז ובאו' י"ב: