ספרי הלכה
כף החיים על אורח חיים קכ״ז:י״ט
חלק מ: סימן קכ״ז
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
קכ״ז:י״ט:א׳
יט) שם, אלא כן יה"ר, כתב הדרישה ז"ל וז"ל ומה שעונים אמן אחר זכרנו לטובה ביעלה ויבא היינו דהתם מתוקנת התפלה לש"ץ גופיה משא"כ ברכת כהנים שנצטוות לכהנים ועכשיו שאין כהנים הש"ץ מבקש שיברכנו וכו' ולכן משנין ואומרים כי"ר עכ"ד, אבל המאמר אות ו' כתב דמדברי הרד"א בשם הרי"ף שהביא מרן ז"ל בב"י שאין עונין אמן אלא כששומעין מפי המברך וכו' נראה דה"נ ביעלה ויבא אין לענות אמן שהרי אין הש"ץ מברך אלא מבקש שהי"ת יזכרנו לטובה וכל שאינו אלא בקשה אין לענות אמן אלא כי"ר וכתב דכן ראוי לנהוג דאתי לכ"ע יעו"ש: