כף החיים על אורח חיים קכ״ח:קל״ד

קלד) שם. וכשהחזן כהן יעמוד ישראל אצלו וכו' פי' עד התחלת שים שלום שאז יאמר החזן, כ"כ ב"י בשם הגמ"י שכתב בשם הר"מ, והמרדכי פ' הקורא את המגילה עומד, מיהו הב"ח כתב דמנהגינו עכשיו כשהש"ץ כהן ויש כהנים מתפלל הש"ץ עד ולך נאה להודות ואח"כ עומד תחתיו ישראל שהיה מכוין אל תפלתו ומתחיל בלחש או"א ברכנו בברכה וכו' ומקרא בקול רם כהנים וחוזר ואומר בלחש עם קדושך כאמור ומקרא יברכך וכל ברכת כהנים ואומר שים שלום וכו' וחותם בא"י המברך את עמו ישראל וחוזר הכהן הש"ץ ואומר קדיש עכ"ל, והביאו שכנה"ג בהגב"י או' י"ד והעו"ת או' מ"ו, מ"א ס"ק ל"א, אבל הט"ז או' ח"י כתב דכאן לא עדיף טפי שיסיים המקרא ש"ש דדוקא לעיל שהחזן הלך ממקומו ובא אחר על מקומו ומקרא ע"כ עדיף שהוא יאמר גם ש"ש משא"כ כאן שהחזן עומד על מקומו רק שהוא שותק ואחר עומד אצלו ומקרא היאך יאמר ש"ש והוא אינו על מקום החזן אלא עומד אצלו זה דבר שאין מתקבל עכ"ל ומ"ש הב"ח דמנהגינו וכו' כתב עליו הט"ז שם דכמה פעמים הוא היה המקרא אצל הש"ץ שהיה כהן והש"ץ אמר ש"ש והב"ח היה באותו בהכ"נ וכתב וכן עיקר, וכן הסכים המאמ"ר סוף או' ל' דלא כהב"ח יעו"ש, מש"ז או' ח"י, ר"ז שם, ח"א שם חס"ל שם, קיצור ש"ע שם, בן א"ח שם, מ"ב או' פ"ז, ועיין בדברינו לעיל או' קכ"ה וסוף או' קכ"ג: