כף החיים על אורח חיים קכ״ח:קנ״ט

קנט) שם אין לומר שום פסוק וכו' כלומר דלא תימא דדוקא הני פסוקים דמייתי תלמודא אסיקנא דלא למימרינהו אבל פסוקים אחרים מצו אמרו דליתא דכיון דקאמרינן כלום יש עבד וכו' אלמא דאין לומר שום פסוק אלא יש לשתוק לגמרי ולכוין לברכה וכתב בהגהת ש"ע דעכשיו נוהגין לאמרן משום דמאריכין בניגונים מיהו כל חכם נזהר שלא לומר פסוקים, ב"ח וכ"כ העו"ת אות ס' הרמ"ע סי' צ"ה א"ר שם וכ"כ המאמ"ר אות ל"ה המנהג הנכון שלא לאומרם כלל וכדברי מור"ס ומרן ז"ל וכן אנו נוהגים עכ"ד, ועיין מ"א ס"ק ט"ל שכתב דהאומרם יאמרן בשעה שהחזן מקרא התיבה, וכ"כ הט"ז ס"ק כ"ה, אבל הא"ר שם מגמגם בזה והמאמ"ר שם מיישב וע"כ כתב הפרמ"ג בא"א אות ט"ל דהיותר טוב לשתוק ולשמוע, וכ"כ האחרונים, וכן המנהג פה עיה"ק ירושת"ו שלא לומר שום פסיק בשעת ב"כ כ"א לשתוק ולשמוע: