כף החיים על אורח חיים קכ״ח:קפ״ג

קפג) שם אם מנהג המקום וכו' ומיהו היכא דאין שאר כהנים משלשלין וזה שיש בו מומין משלשל אין להתיר ואפי' אם רצו הכהנים שעמו לשלשל אין להתיר דהא כיון שלא הורגלו בני העיר שהכהנים ישלשלו טלית ותיהם כשרואין שמשלשלים אותם יודעים שבשביל זה שיש בו מום הוא ובאים להסתכל בו וכ"ש אם הוא לבדו נושא כפיו ומשלשל טליתו, ב"י, עו"ת אות ס"ט, מ"א ס"ק מ"ה ר"ו אות מ"ו ח"א אות ד' וה"ה נמי למי שיש לו מומין ברגליו במקום שעולין לדוכן בלא בתי שוקיים דלעיל שאין להתיר שיעלה הוא בבתי שוקיים ואפי' שגם שאר הכהנים ירצו לעלות בבתי שוקיים וכ"ש אם היא לבדו נושא כפיו ועולה בבתי שוקיים מהאי טעמה דכתב מרן במקום שאין משלשלין הטליתות בי"מ אות ג' ונראה דהיינו דוקא אם כל אנשי המקום הולכים בלא בתי שוקיים אבל אם יש בהם שהולכים בבתי שוקיים ויש שאין הולכין והכהן בעל מום הולך בבתי שוקיים ואינו ניכר המום מבחוץ נושא את כפיו דכיון שיש בהם הולכים בבתי שוקיים אינו חידוש אצלם מי שלובש כדי שיסתכלו בו: