כף החיים על אורח חיים קכ״ח:ר״י

רי) שם בהגה, ויש להקל על בעלי תשובה וכו' וכ"כ הלבוש וכ"נ דעת הב"ח וכ"כ ר"ז אות ן' ח"א כלל ל"ב אות ה' ולסברה זו אפי' אם הרג במזיד מהני תשובה עו"ת שם א"ר אות ס"ד וכ"ז הוא לפי דברי מור"ם ז"ל אבל לדעת מרן ז"ל לא מהני תשו' להורג אפי' בשוגג וכ"כ א"ר שם דבעיקר הדין צ"ע דאין ראיה כלל למ"ש הש"ע בסמוך גבי מומר לכותים די"ל דהורג גרע וכן הכלבו וסמ"ג עשין ו' וס' קי"ג ור"י דף כ"ד משמע דבהורג לא מהני תשובה אף דפסקו במומר לכותים מהני וזה נראה דעת הש"ע שסתם הכא דלא מהני תשובה עכ"ל וכ"כ המט"י אות ב' וכתב דאפי' אם עלה ירד וכ"כ הפר"ח אות ל"ז דכהן שהרג את הנפש אפי' עשה תשו' לא ישא את כפיו דאין קטיגור נעשה סניגור, וכ"כ בי"מ אות כ"ו דאנן אין לנו אלא סברת מרן הש"ע דאפי' עשה תשו' לא ישא כפיו וכתב דאפי' אם עלה ירד יעו"ש וכ"כ החס"ל אות ח"י מיהו דעת הא"ר שם לחלק דדוקא במזיד גמור לא מהני תשו' וכתב שכ"ף הרדב"ז סי' קכ"ח יעו"ש וכ"כ קיצור ש"ע סי' ק' אות כ"א וע"כ נ"ל דכיון דיש פלוגתא בזה לכתחלה לא יעלה אפי' בעשה תשו' ויש לו לצאת קודם לרצה ובדיעבד אם עלה ירד ודוקא בעשה תשו' ובאתרא דנהיגי כמור"ם ז"ל נהוג: