כף החיים על אורח חיים קכ״ח:רט״ז

רטז) כהן שנשא נכרית מעכו"ם בנמוסיהם והכומר סידר להם זיווגם ולפי הנשמע צריך הוא לכרוע באותה שעה ולהזכיר שם אשר מר הכומר ואח"כ חזר בו ופירש מן האשה הכותית ועשה תשובה כפי אשר הורו עליו המורים כשר הוא לעלות לדוכן ולישא כפיו, ואעפ"י שהרמב"ם בפ"ג מה' ע"ז כתב שאם קבלה לאלוה חייב סקילה אפי' עשה מאהבה ויראה צ"ל שהרמב"ם לשיטתו דפי' מאהבת הצירה או מיראת הצורה שסובר שיש ביד הצורה להרע ולהיטיב ושייך שקבלה לאליה אבל זה שעשה מאהבת האשה ודאי לא קבלה בלב והראיה שהרי בכל הדברים נשאר גם אז בדת יהודית וא"ב לא המיר כלל, ניב"י מה"ת חא"ח סי' יו"ד ועי"ש, בי"מ או' כ"א. שע"ת או' ס':