כף החיים על אורח חיים קכ״ח:ער״א

ערא) שם שאין נושאים כפים אלא ביו"ט וכו' כתב האגור שנשאל מהר"י מולין למה אין הכהנים נ"כ בכל יום מאחר שהיא מ"ע והשיב מפני שמנהג הכהנים לטבול קודם כמ"ש בהג"מ ובכל יום קשה להם לטבול בחורף ולכן עלה המנהג דוקא ביו"ט וגם מטעם ביטול מלאכה וכשהכהן אינו נקרא אינו עובר עכ"ל, והביאו ב"י וכתב עליו וז"ל דחק עצמו לקיים מנהג מקומו ואיננו מספיק כי מ"ש מפני שנוהגים לטבול קודם האי חומרא דאתי לידי קולא היא ותלי תניא בדלא תניא שהרי טבילה לנ"כ לא הוזכרה בתלמוד ואם הם נהגו להחמיר ולטבול למה יבטלו בשביל כך ג' עשה בבל יום, ואף שאינו עובר אלא א"כ נקרא מ"מ מוטב להם שיקיימו ג' עשה בכל יום ולא יבטלו כיון שאינם מחוייבים שיטבלו ועי"כ יניחו מלקיים ג' עשה בכל יום. ויפה כחם של בני א"י וכל מלכות מצרים שנושאים כפיהם בכל יום ואינם טובלים לנ"כ עכ"ל ומיהו מור"ם ז"ל בד"מ אות כ"א כתב הטעם מפני שטרודים למחייתם ואינם שרויים בשמחה ולכך אינם נ"כ בכל יום וכו' וכמ"ש כאן בהגה, אבל הרמ"ע מפאנו ז"ל בסי' צ"ה כתב שמה שנוהגים העולם שאין הכהנים עולים לדוכן בכל ימות השנה לא בחול ולא בשבת זולת ביו"ט מנהג גרוע הוא יעו"ש והביאו כנה"ג בהגב"י סוף הסי' ובשכנה"ג הגב"י אות כ"ז מ"א סק"ע וכתב שם בשכנה"ג שאין הם נוהגין במנהגים שכתב מור"ם ז"ל וכ"כ העו"ת אות ק' דראוי ונכון לנהוג בכל מקום שלא לבקש תחבולות לבטל מ"ע שבתורה אעפ"י שאין הכהן עובר אלא א"כ קוראים לו דמ"מ הרי שפע וברכה יבא לעולם ע"י ב"כ עכ"ד, וכ"כ לעיל או' רס"ב בשם שער הכוו' דנ"כ היא אחד מצורך תיקון התפלה וצריכה להיות בכל יום בחזרת התפלה יעו"ש, ועוד עיין בדברינו לעיל אות ט"ז: