כף החיים על אורח חיים קכ״ח:ל״ה

לה) [סעיף ו'] אעפ"י שנטלו הכהנים וכו' דהכי איתא במס' סוטה ט"ל ע"א א"ר יהושע ב"ל כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו שנאמר שאו ידיכם קודש וברכו את ה' ע"כ וכתב ב"י שמדברי הרמב"ם משמע דוקא דכשידיו טמאות כגון שלא נטל שחרית קאמר דצריך ליטול הא אם נטל ידיו שחרית ואינו יודע להם שוה טמאה א"צ לחזור ולנטלם וכתב שכן נוהגים בארץ מצרים שלא ליטול הכהן ידיו בשעת נ"כ אלא סומך על הנטילה שנטל ידיו שחרית יעו"ש. וכ"כ בא"ח בשם הר' אברהם בן הרמב"ם ז"ל ז"ל שהלכה למעשה לפני אביו הרמב"ם ז"ל וזולתו ממורי התורה שכל כהן העומד בתפלה יגש לב"כ וסומך על נטילת ידיו לק"ש ולתפלה עכ"ד והביאו ב"י וכ"כ התו' שם בסוטה ע"ש רש"י ז"ל שאמר לו רבו אלא שכתבו שזהו הועתק מהגהת תלמיד אבל מלשון רש"י ז"ל לא משמע הכי דפי' שלא נטל ידיו לפני עלותו לדוכן משמע ממש סמוך. וכתבו עוד שכן משמע מתלמודא דידן ומהירושלמי דאפי' נטל ידיו שחרית צריך לחזור וליטול סמוך לב"כ ולא ישהה יותר משיעור מהלך כ"ב אמה יעו"ש. והב"ד ב"י וכתב וכ"ה דעת הטור כדעת התו' יעו"ש. וכן הוא דעת מרן ז"ל כאן בש"ע. וכ"כ הלבוש, ב"ח, פר"ח אות ו', ר"ז אות ח' חס"ל אות ג' בן א"ח פ' תצוה אות ז'. וכ"מ מהזוה"ק לקמן אות מ'. וכן המנהג פה עיה"ק ירושת"ו כדעת מרן ז"ל ודעמיה, רק היכא דלא אפשר כגון ש"ץ העומד בתפלה דאיכא הפסק אם יטול ידיו וכדומה יש לסמוך על הרמב"ם. ועיין באות שאח"ז: