כף החיים על אורח חיים קכ״ח:נ״ט

טנ) שם. עד שיכלה אמן וכו' לאו דוקא אלא עד שיסיים הש"ץ ולך נאה להודות, כדי שיענו הקהל אמן על שתיהן, מ"א ס"ק י"ב, וכ"כ הב"ח הטעם כדי שיענו הצבור אמן על שני הברכות יחד ברכת הודאה וברכת יה"ר, וכ"כ העו"ת אות י"ט פר"ח ס"ק י"א. אבל הלבוש כתב הטעם כדי שיוכל לסמוך לה הברכה של ב"כ, והביאו א"ר או' י"ט וכתב דנראה לו עיקר כטעם הלבוש ולכן נכון שיאריך עד שיכלה אמן עכ"ד, וכ"כ המאמ"ר או' י"ב, אמנם דעת האחרונים הוא כדעת המ"א ודעמיה, ש"ץ דקמ"ד ע"ב וכתב הרב המגיה שם דדברי המאמ"ר אינה מוכרחים יעו"ש, ר"ז או' י"ד. חס"ל שם, בן א"ח שם, קיצור ש"ע סי' ך' אות ח' ולכן היותר נכון שיסיימו היה"ר כשאומר הש"ץ ולך נאה להודות כדי שיהא עניית אמן של הצבור על שתיהן וגם כדי שיוכלו הכהנים בעצמם לענות אמן אחר ברכת הודאה כשמסיים הש"ץ וכן עמא דבר: