כף החיים על אורח חיים קכ״ח:ע״ז

עז) [סעיף יב'] מגביהין ידיהם כנגד כתפותיהם, דהכי איתא בסוטה ל"ח ע"א. במדינה כהנים נושאים את ידיהם כנגד כתפיהם ובמקדש על גבי ראשיהן ע"כ. מיהו בשער הכוו' דרוש ה' דחזרת העמידה דף מ' ע"א כתבו ז"ל צריך הכהן לישא כפיו כנגד ראשו ממש למעלה כנז' במשנה וצריך ליזהר בזה להגביהם ממש כנגד ראשו עכ"ל, וכ"כ בפרע"ח שער יו"ד פ"ד יעיין בס' נה"ש הנד"מ דף כ"ג ע"ג בשאלות חכמי המערב או' ך' שכתב וז"ל כי לפ"ז צריכים הכהנים בברכתן להגביה כפות ידיהם למעלה ראש כדי להשלים פרצוף לאה בחו"ב הנעשים מהם וכמ"ש בשער התפילות וזה היפך הפו' בס' חכמים דמס' סוטה ל"ז שאין נושאין כפיהם לא כנגד כתפותיהם ולא למעלה ראש עכ"ל, והתו"ח דף קנ"ג ע"ב כתב לתרץ דזהו כמו שהתקין ריב"ז בלולב אחר החורבן שיהא ניטל במדינה ז' זכר למקדש יעו"ש ולע"ד נראה לתרץ דמ"ש במשנה מגביהין ידיהן כנגד כתפותיהן היינו הזרועות של הידים אבל כף היד והאצבעות יהיו כנגד הראש מעט וכדברי האר"י ז"ל, יעיין ש"ש ח"ג על שער הכוו' דרוש הנז' או' ז' שכתב תירוץ אחר יעו"ש, איך שיהיה שלפי דברי הרב ז"ל וסודם של דברים צריך שיהיו כפי הידים והאצבעות כלפי הראש ממש, וגם כתב שם בשער הכוונות ובש' הקדמות דמ"ט ריש ע"ד ובע"ח שער ל"ד פ"ה שהאצבעות צ"ל זקיפות למעלה וכ"ה בזוה"ק פ' נשא דקמ"ה ע"א בר"מ יעו"ש וכ"כ בש"ש שם. ובדקמ"ו ע"ב כתב שם בזוה"ק וז"ל תאנא כהנא דפריס ידוי בעי דלא יתחברון אצבעאן דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי וכו' יעו"ש, וכתוב שם בש' הכוו' ובש' ההק' דב' הידים צ"ל משני צדדי הראש זה מימין וזה משמאל כיעו"ש דהיינו פני יד ימין כנגד צד ימין של ראש ור"ל כנגד פאת הראש של ימין ואחורי היד כלפי חוץ מצד ימין, ופני יד שמאל כנגד צד שמאל של הראש והיינו נמי כנגד פאת הראש שמצד שמאל ואחורי היד כלפי חוץ מצד שמאל, וכן מנהג חסידי בית אל יכב"ץ כדברי הזוה"ק והאר"י ז"ל דהיינו שמגביהין כפות הידים כנגד הראש ממש זה מימין וזה משמאל וכל האצבעות פרודות זמ"ז וזקיפות למעלה ועיין לקמן או' ף':

עז) שם מגביהין ידיהם וכו' בש"ע התניא פסק שלא ישאו כהנים ידיהם עד אחר הברכה כדי שיהא עובר לעשותן אבל בס' פענח רזא פ' נשא בהגה כתב שאין עקר המצוה רק הברכה והוי שפיר עובר לעשייתן ומדנקט קרא שאו ידיכם קודש ואח"כ וברכו את ה' לכן יש לישא כפיו קודם ברכה יעו"ש, א"ח אות י"ד: