כף החיים על אורח חיים קל״א:כ״ג

כג) אין היחיד רשאי לומר י"ג מידות דרך תפלה ובקשת רחמים דדבר שבקדושה הם אבל אם אומרים דרך קריאה אומרם, ש"ע סי' תקס"ה העו' ה' וכן הסכים המחב"ר או' ו' דהעיקר יחיד אומרם בטעמים כמי שקורא בתורה, וכ"כ בספרו קש"ג סי' י"ט או' ט' וכ"כ הרו"ח או' א' ומ"ש הברכ"י בסי' תפ"ח או' ה' בשם מהר"ם זכותו שכתב בשם האר"י ז"ל והביאו הש"ץ דקמ"ח ע"ד שאין היחיד אומר הי"ג מידות אלא בחלופיהן בא"ת ב"ש וכן מ"ש הזכ"ל אות ו' דהיותר נכון שלא לאומרם היחיד אפי' דרך קריאה דשוא"ת עדיף יעו"ש נראה לע"ד דחילוק יש דלאחר העמידה כיון דיש סוד בדבר שצ"ל שם י"ג מידות והיא אחד מתיקוני התפלה כמ"ש בשער הכוו' דרוש א' דויעבור היותר נכון לאומרה בטעמים מלה במלה כמו שהיא כדי להשלים תיקון התפלה ויש לסמוך בזה על סברת מרן והחיד"א ז"ל שהתירו לאומרה בטעמים וי"ל דכן הוא ג"כ לדעת האר"י ז"ל ומ"ש מהר"ם זכותו משם האר"י ז"ל י"ל היינו דוקא בלא שעת התפלה אבל בשעת התפלה גם הוא יודה דהיותר נכון לאומרה בטעמים כדי להשלים בחי' התפלה, אבל שלא בשעת התפלה היותר נכון שלא לאומרה כלל ביחיד לא בטעמים ולא בא"ת ב"ש, ואם ר"ל יאמר אותה בטעמים וגם יגמור הפסוק דאז הוי קורא בתורה ממש וליכא חששא מידי, ועיין ברב פעלים ח"א סי' י"א שנתן טעם מה שהיחיד אומר ויעבור בטעמים ומסיים ונקה שהוא חצי פסוק יעו"ש ונראה דאין לסמוך על טעם הנז' אלא א"כ הוא אומרו אחר העמידה שיש בו צורך לתיקון התפלה אבל שלא בשעת התפלה צריך לגמור כל הפסוק כולו כנז' ועיין ש"ץ שם: