כף החיים על אורח חיים קל״א:נ״ב

בנ) שם. ובלילי אשמורת וכו' וכתב העו"ת או י"ג בשם מהרי"א דאם הוא אחר חצות לילה נופלים וקודם חצות יאמר המזמור זולת נ"א ע"כ, וכ"כ שכנה"ג בהגב"י או' ח' והב"ד א"ר או' ח' מיהו ברקנ"ט פ' קרח כתב להאריך בסליחות עד נכון היום ואז יפלו על פניהם עכ"ל והביאו מ"א סק"ט וכתב עליו דמנהג זה לא יתכן בער"ה עיין סי' תקפ"א עכ"ד, ור"ל דשם בסי' תקפ"א סעי' ג' כתוב דאין נופלין על פניהם ער"ה וא"כ כיון דאין נופלים איך יתכן להאריך לכתחלה בסליחות כדי לנפול ביום ועיין מ"א שם ס"ק י"ג והמאמ"ר או' יו"ד כתב דאין אנו נוהגין ליפול על פניהם בסליחות והביאו הרב המגיה בש"ץ דקנ"א ע"א וכתב דגם אני בארץ הצבי עיה"ק ירושת"ו ובקושטא ובכל מקום שעברתי עליהם לא ראיתי נוהגים בימי הסליחות ליפול ע"פ באשמורת רק אומרים המזמור בלתי כסוי פנים והטיה כלל ואפשר שטעם המנהג הוא דס"ל שלא התירו אלא דוקא כשהוא קרוב ליום ממש קרוב לעמוד השחר ודלא כהרב השיירי שהתיר כל שאינו קודם חצות יעו"ש. ומ"ש העו"ת דקודם חצות יאמר המזמור בלי נ"א זה לא יתכן לפי דברי האר"י ז"ל בשה"מ פ' ואתחנן שכתב דאין ראוי לקרא מקרא בלילה לפי שהמקרא הוא בעשייה והלילה עצמה הוא בחי' עשייה והכל הוא דינין ואין ראוי לעורר הדינין יעו"ש. ועוד עיין בדברינו לעיל אות כ"ו: