ספרי הלכה
כף החיים על אורח חיים קל״א:נ״ח
חלק מ: סימן קל״א
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
חנ) שם לא בבית האבל, הטעם בב"י משום דאתקש לחג דכתיב והפכתי חגיכם לאבל והלכך אין אומרים גם וידויים ותחנונים בבית האבל עכ"ל עו"ת שם ט"ז סק"ט, וכתב וא"כ כל ז' קאמר דהא מדמינן לחג דהיינו ז' ימי החג וכתב קיצור ש"ע סי' כ"ב אות ה' דאפי' במנחה של יום ז' אין אומרים ומיהו הלבוש כתב הטעם כטעם שאין נ"א בלילה שלא להגביר כח הדין ח"ו כי האבל כבר מדה"ד מתוחה כנגדו והוי כמו קיצוץ ח"ו עכ"ד, והביאו שכנה"ג בהגב"י אות י"ד ותמה עליו וכתב דלפי טעם זה למה אין אומרים למנצח ותפלה לדוד ולא תחנון כמ"ש הרד"א ז"ל וכן הוא המנהג, דבתחנון ולמנצח ותפלה לדוד לא שייך טעמא דנ"א ואפשר לומר שכוונת הלבוש לומר דבנ"א א"צ לטעם משום דאתקש לחג דמפני טעם אחר אין לאומרו ובזה יתיישב איך הלבוש כתב ט"א ולא פנה לטעם שה"ל אפי' להזכירו וכו' אבל טעם שה"ל דאיתקש לחג אצטריך לשלא יאמרו תחנון ולמנצח ותפלה לדוד, ואפשר ג"כ דלפי טעם הלבוש אומרים תחנון ולמנצח עכ"ל, ועיין א"ר אות ט' שמסכים לדעת הלבוש למנצח אומרים רק האבל בעצמו לא יאמר יעו"ש, וכתב כנה"ג בהגה"ט באשבילי"א אין אומרים בבית האבל בסדר קדושה ואני זאת בריתי אותם אמר ה' ולא יענך ה' ביום צרה אבל בטוליטילה נהגו לאומרם הרד"א ז"ל וכמדומה לי שנהגו בקושטא לומר ואני זאת בריתי אבל אין אומרים יענך ה' ביום צרה עכ"ל והביאו מ"א סק"י וכבר כתבנו לעיל אות ג"ן דבכל הדברים הללו הולכים אחר המנהג ונהרא נהרא ופשטיה, ועיין עוד לקמן אות ס"ח: