כף החיים על אורח חיים קל״א:ו׳

ו) וכתב עו"ש בשער הכוו' וז"ל גם צריך האדם לומר כל פרטי הוידוי כולם אשמנו בגדנו וכו' ואעפ"י שיודע האדם בעצמו שאין בו כל הדברים ההם ונראה כמדבר שקר אין חשש בזה ואדרבא הוא מוכרח לומר כך ובזה תבין טעם נכון למה נתקן הוידוי בלשון רבים כי היה צ"ל אשמתי בגדתי וכו' אך הענין הוא שמלבד מה שנענש האדם על חטאיו גם הוא נענש על חבירו מטעם הערבות כי כל ישראל הם גוף אחד כלול מאיברים רבים א"כ לזה ראוי לאדם שיתודה בלשון רבים כדי שיתודה גם על חבירו ולכן אף אם יש עבירות שלא חטא בהם הנה אפשר שחבירו חטא בהם וע"כ צריך להתודות בלשון רבים ואעפ"י שהוא לא עשה אותה העבירה עכ"ל והביאו ש"ץ דקמ"ח ע"ב, ועי"ש בש"ץ מ"ש מעשה שהיה בימי הרמב"ם יעו"ש ברכ"י אות ו' ועיין עוד בחס"ל אות ג' שכתב עוד טעמים אחרים מפני שאפשר שחטא בגלגולים אחרים וכתב שזה הטעם שאומרים בנוסח הוידוי חטאנו אנו ואבותינו שהגלגול שעבר נקרא אב ועוד כתב טעם אחר מפני שיש איזה עבירות שדש אדם בעקיביו והמה חמורות כגון כל הכועס כאילו עובד ע"ז וכל המלבין פני חבירו כאילו שופך דמים וכדומה יעו"ש ועוד יש מי שפירש שאעפ"י שהוא לא חטא בעבירות הללו אפשר שאחד משורש נשמתו תטא וע"כ הוא מתודה עליו כדי לתקנו: