כף החיים על אורח חיים קל״א:ע״ב

עב) כתב שכנה"ג בהגב"י או' כ"ב נהגו במקומות הללו שלא ליפול על פניהם לא ביום קדושין אעפ"י שאינו יום החופה ולא ביום השדוכין והכל לפי המנהג עכ"ל והביאו הש"ץ שם ע"ג. יפ"ל שם. וכתב שם היפ"ל דמנהגם הוא דוקא בתפלה שהקדושין אחריה שהחתן בא לבית הכלה במקום הקדושין סמוך למנחה הדור בלבושו כחתן יכהן פאר דאין אומרים תחנונים ונ"א אבל אם מתפלל החתן קודם לכן או אח"כ בביתו או במקום אחר דלא הוו הקדושין תמן וכ"ש בשחרית שאומר תחנון ככל יומא. ובשדוכין אין נוהגין שלא ליפול יעו"ש: