כף החיים על אורח חיים קל״א:צ״ח

צח) כתב שכנה"ג בהגב"י או' י"ב. מלבד הימים שמנה רבינו המחבר שאין נופלין ע"פ. אנו נוהגין שלא ליפול על פניהם יום י"ד ט"ו שבאדר ראשון כמ"ש המחבר ז"ל בסוף סי' תרצ"ז. וכן בי"ד לאייר מפני שהוא פסח שני. וי"ח בו מפני שהוא ל"ג לעומר. וכמ"ש בס' המפה בסי' זה ובסי' תצ"ג. וכן אחר הסוכות אין נופלין עד ב' חשוון. והטעם דומיא דניסן מה ניסן הואיל ויצא רובו בקדושה אין אומרים בו תחנון ואין נופלים ע"פ אף בתשרי כן. לפי שיצא רובו בקדושה ב' ימים של ר"ה יוה"כ וד' ימים בין כפור לסוכות וט' ימי החג הרי ט"ז ואף לבני א"י שעושין ח' ימים כיון דמחצה חשוב כרובו ומיהו האי טעמא לא קאי אלא לפי הטעם שכתב הלבוש בסי' קל"א ותרכ"ד לפי שבהם נשלם בהמ"ק שבנה שלמה ע"ה אבל לפי הטעם שכתב בסי' תרכ"ד לפי שאין השי"ת מתחיל לחשוב עונותיהם של ישראל עד יום א' של חג הסוכות לא שייך האי טעמא. ואפשר לומר טעם אחר מפני שהוא חודש הז' שהוא מושבע במצות. שופר תשובה סוכה ולולב ערבה וניסוך המים. ואע"ג דבימים שבין ר"ה ויוה"כ נופלין ע"פ שאני התם דיומי סליחה וכפרה נינהו. ובסדר היום כתב טעם אחר דמפני שנכנס בעינוי ראוי שיצא בשמחה עכ"ד בקיצור ויעוש"ב. והביאו הש"ץ דקנ"א ע"ג. ועוד עיין בשער הכוו' דרוש ג' דסוכות מ"ש טעם בסוד לימים הללו שבין יוה"כ לסוכות והוא שנכנסין בחי' החסדים יעו"ש וכ"כ הפר"ח או' ו' דאין נופלין אלא לאחר כל חודש תשרי. קש"ג שם או' י"ז. בי"ע או' ג' יפ"ל או' י"ד ועיין חיים שאל ח"ב סי' ל"ה או' ב' שכתב דאף שמלשון מרן מוכח דאחר הסוכות נופלין ע"פ נהגו אף בא"י אתריה דמרן ז"ל שלא ליפול ממוצאי יוה"כ עד סוף חודש תשרי יעו"ש: