כף החיים על אורח חיים קל״ה:י״ד

יד) וכתב מהר"י קילון בשורש ט' על קהל שהיו נוהגין שבשבת בראשית היה אחד מהקהל מתנדב מעות לצורך בהכ"נ כדי שיקרא ראשון בהתחלת התורה, וגם נהגו שאם יש שם כהן הוא קונה אותה מצוה או מוחל על כבודו ויוצא מבהכ"נ יעו"ש. והביאו ב"י ומ"א סק"ז, אמנם הב"י שם חלק עליו וכתב דאם הכהן מוחל על כבודו כדי שיקיימו הצבור מנהגם א"צ לצאת ועיי"ש שהביא סמוכות לזה מהגמרא וכתב דלא מצינו שצריך הכהן לצאת חוץ לבהכ"נ אלא דוקא גבי נ"כ משום שיש בה ג' עשה ואף גם זאת דוקא באם אמרו לעלות וכמ"ש בסי' קכ"ח יעו"ש, והסכים לדבריו הפר"ח או' ג' וכ"כ כנה"ג בהגב"י שמצא כתוב בכ"י למהר"ר לוי טריוש צרפתי ז"ל שאפי' לא יצא הכהן מבה"כ יקראו ישראל שהתנדב לעלות ראשון, והב"ד אמ"ל בעליית הס"ת או' מ"ו לד"א סי' ה' או' מ"ו (ועיין בתשו' ח"ס סי' כ"ד) וכ"כ הברכ"י או' ה' בשם מהר"ש שער אריה בכ"י דיש נוהגים שביום שבועות רב המקום קורא במקום הכהן לכבוד התורה וא"צ לצאת הכהן ואומר בפי' הש"ץ יעמוד הרב וכו' עכ"ל, וכ"כ הגאון מהר"ש קלוגר בסוף ס' סת"ם בקו' פרט ועוללות בהשמטות להלכות ס"ת דף פ"ו ע"א שנוהגים האשכנזים בא"י שקורין ישראל במקום כהן ולפעמים אומר החזן אעפ"י שיש כאן כהן משום שמצוי אצלם בכל פעם אורחים שצריכים להעלותם לס"ת ומסתמא מוחלים להם הכהנים דכיון שידוע שהוא דוקא משום כבוד האורחים ליכא חשש משום דליתו לאנצויי דהא בזמן דליכא אורחים אינם מוחלים וכו' ועוד דגדול כבוד הבריות וכו' כיון שהדרך הוא להעלות האורחים לס"ת עוש"ב. והביאו ידידינו הרב ארץ חיים נר"ו בסי' זה: