כף החיים על אורח חיים קל״ה:מ׳

מ) שם ואם אין כהן בבהכ"נ קורא ישראל במקום כהן וכו' הגה אבל ראשון יוכל, לעלות והכי איתא בגיטין נ"ט ע"ב, אמר אביי נקטינן אין שם כהן נתפרדה חבילה, ופי' רש"י ז"ל בשם הרי"צ ור"ע דנפסק הקשר ואבד הלוי את כבודו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל אבל בשם רבי יצחק הלוי כתב שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים עכ"ל, וכתב הרא"ש דריצב"א היה תופס זה הפי' הב' עיקר וכתב דדוקא אם הישראל חשוב ממנו אבל אם שוין לוי קודם ואפי' לקרות במקום כהן יעו"ש, והביאו הטור וכתב וכן עיקר, וכתב ב"י בשם מ"כ דלכל הפירושים יכול לקרות לוי במקום ראשון יעו"ש. וכ"כ ד"מ אות ו' בשם מהרי"ל דלוי יכול לקרות לראשון אף לפי' הראשון דרש"י יעו"ש. וכך הם דבריו כאן בהגהת ש"ע שכתב אבל ראשון יוכל לעלות, אבל דעת מרן ז"ל נראה מדלא העתיק בש"ע ע"ש בב"י בשם מ"כ אלא רק לשון הרמב"ם משמע דס"ל כפי' ראשון דרשי' וגם אינו עולה לוי כלל אפי' ראשון, וכ"כ הט"ז סק"ו דלשון הש"ע הוא לשון הרמב"ם ור"ל שכלל לא יקרא הלוי והגהת רמ"א הוו"ל לכתוב וי"א ראשון יוכל וכו' וכ"כ הפר"ח אות ו' בדעת הש"ע אע"ג דלדידיה לא ס"ל הכי יעו"ש, וכ"כ הב"ח דלענין הלכה בפלוגתא דרבוותא נלפע"ד שלא יקרא לוי כלל דבזה יוצא ידי כל הפרושים דהא לפי' אחר נמי אם ירצה אין קורא ללוי כלל משא"כ אם יקרא לוי ראשון או ב' או ג' דעובר על דברי חכמים לפי' ראשון דלא יקרא ללוי כלל וכתב דהכי נקטינן ודלא כמ"ש בהגהת ש"ע דראשון יוכל לעלות וגם כתב דלא כמ"ש ב"י בשם מ"כ דגם לפי' ראשון יוכל לעלות תחלה דליתא יעו"ש והביאו שכנה"ג בהגב"י אות ה' וכ"כ מהרי"ע בס' בית יהודה סי' ב' דסברה זו שכתב ב"י בשם מ"כ אינה מוסכמת דלפי' ראשון לא יעלה לוי כלל אפי' בראשון ודעת הש"ע הוא כדעת הרמב"ם ז"ל דלא יעלה הלוי כלל לא א' ולא ג' ומ"ש מור"ם בהגהת ש"ע אין ר"ל דכן הוא דעת הש"ע אלא סברא דנפשיה קאמר והוו"ל למימר וי"א אלא שכן דרכו ברוב המקומות לכתוב סתם כמה דברים אשר הם שנויים במחלוקת יעו"ש וכ"כ המו"ק וז"ל ואינו קורא כלל וכן הוא לפ"ד המקובלים שאין להתחיל במדת הדין כמ"ש רש"ט בס"ס האמונות עכ"ד מיהו דעת הט"ז שם דאם הלוי גדול יותר או לכל הפחות בשוין אז הלוי קודם לעלות ראשון אבל אם הישראל גדול הוא עולה ראשון ואז לא יעלה הלוי כלל יעו"ש. וכ"נ דעת המ"א סק"י. פר"ח שם, א"ר או' ט' מאמ"ר או' ח' וע"כ כיון דדין זה לא נפיק מפלוגתא ובפרט דיש פו' דס"ל דדעת הרמב"ם ומרן ז"ל דאינו עולה לוי כלל לא בראשונה ולא בשנייה ולא בג' וכ"כ האגור דבאשכנז נוהגים שלא לקרות לוי כלל והביאו הד"מ או' ו' הכי נקטינן דשוא"ת עדיף וכמ"ש הב"ח ואין לקרות הלוי כלל באותה קריאה אלא דוקא למפטיר או לאחר ז' ואע"ג דבסעי' יו"ד כתב דנהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל וכו' התם שאני משום דכבר קרא הלוי במקום הראוי לו וליכא זלזול אח"כ אבל כשלא קרא במקומו ואתה מעלהו אח"כ במקום אחר איכא זילותא א"נ י"ל הטעם מפני כי התם התירו משום חתונה וכמ"ש הבית יהודה שם, רק במקום שכבר נהגו כס' מור"ם ז"ל ודעמיה אין למחות בידם כי יש להם על מה לסמוך, והיינו אם כבר נהגו בכל האתרא ההוא אבל בבהכ"נ אחת אין קרוי מנהג דאמרינן דנהגו כך מחמת שלא היו בקיאין בדין, ולסברה זו מותר לקרותו ללוי ג' או רביעי כמ"ש בב"י ובד"מ שם ובאחרונים אלא דהלבוש כתב דלא נהגו לקרותו אלא רק ראשון בלבד יעו"ש, וכ"כ שא"פ ש"א או' י"ג וכן אם הלוי חתן והמנהג לעלות החתן לס"ת ואין שם כהן שקורא הלוי ראשון מפני שא"א אם לא יעלה עיין ד"מ שם. וכ"כ הדרישה סוף או' ב' ועיין באו' שאח"ז: