כף החיים על אורח חיים קל״ו:י׳

י) בעיר אחת שהיה מנהג מקדמת דנא בימים נוראים לעלות לתורה אנשים מיוחדים והיו נותנים לצדקה איזה מעט עבור זה וכעת באו כמה אנשים ופקפקו ע"ז ואמרו שיכריזו למכור ויעלו בדמים ויוכל למשוך מזה שכר גדול לקופה של צדקה נ"ל דהדין עמהם כי עד כה היתה עיר קטנה ואנשים בה מעט לא מצאו מי שיתן יוחר לכן החזיקו בה משא"כ כעת אשר הרחיב ה' גבולם ויוכלו לעלות בדמים והרי לאו משום כבודם נותנים המצוה כ"א קנאו בדמים והא דשתקו עד כה לאו משום דמחלן כ"א לא ידעו וסברי דחזקתן חזקה, ת"א. פת"ע: