כף החיים על אורח חיים קל״ז:כ׳

ך) שם. צריך לחזור וכו' ולברך לפניהם ולאחריהם, לבוש, ור"ל שיקרא עוד ג' פסוקים ולברך לפניהם ולאחריהם דאין מברכין עה"ת על פחות מג"פ וכ"כ המ"א סק"ח, א"ר או' ז' וכתב הטעם משום דכיון שבירך אחריה הוי היסח הדעת לגמרי וצריך לחזור ולברך לפניה ולקרות ג"פ דהוי כקריאה חדשה וכתב עו"ש הא"ר דחוזר ומתחיל מראש משום דאותה ברכה נעשית בטעות והוי כאלו לא בירך על פסוקי הראשונים ודלא במ"א יעו"ש, וכ"כ הרב פנים מאירות ח"א סי' צ"ד רמברך לפניהם ולאחריהם והסכים לדבריהם הברכ"י אות ג' ובספרו לד"א סי' ו' אות ס"ד, דה"ח שם. שע"א ש"ז אות ד' קיצור ש"ע שם מ"ב אות י"ג, אבל הט"ז סק"ד כתב דיש חילוק בדבר דאם נזכרו אחר ברכה אחרונה שלא קרא רק ב' פסוקים ועדיין לא קרא הש"ץ לאיש אחר אזי אותו שחיסר פסוק אחד יקרא עוד פסוק אחד ולא יברך קודם לו ברכה ראשונה דהא כבר בירך הוא ברכה ראשונה תחלה, והברכה אחרונה שבירך הוי כאלו לא נאמרה (וא"כ צ"ל ברוך שם וכו') כיון שבטעות היתה אלא אחר שישלים פסוק הג' יברך ברכה אחרונה שנית וקאי על כל מה שקרא' ואם לא נזכרו עד אחר שקרא לאחר לעמוד לקרות אזי הוא צריך עכ"ל לילך לקרות כדי שלא יאמרו פגום הוא, וע"כ יסתלק הראשון ויקרא השני בברכה ראשונה תחלה ויתחיל למפרע ממקום שהתחיל אותו שלפניו ויוסיף עליהם כפי מה שירצה פסוקים שלו כמ"ש בסעי' שאח"ז לענין פ' פרה ונמצא כל הפסוקים נתברכו לפניהם ולאחריהם כראוי רק שאותו שקרא ב' פסוקים לא נחשב לכלום עכ"ל. וכ"נ דעת השכנה"ג בסי' רפ"ב בהגב"י או' ז' וכ"כ הבני חיי דלא יברך ברכם ראשונה, מש"ז או' ד' ח"א כלל ל"א או' כ"ז, וע"כ כיון דיש פלוגתא בזה וק"ל סב"ל צריך לפסוק כהט"ז והיינו אם עדיין לא בירך זה שקרא ב"פ ברכה אחרונה רק שהפסיק הש"ץ ותיכף נזכרו או אפי' אם כבר בירך אז מקרא לו עוד פסוק א' או ב"פ אם הוא בחול והוא ג' והראשונים לא קראו כ"א ג' ג' ואח"כ מברך ברכם אחרונה לבד ואם היו הב"פ התחלת פ' צריך לחזור ולקרות מתחלת הפ' מפני הנכנסים ויקרא ג"פ או ד"פ ואח"כ אחרונה. ואם הוא בחול ואינו ג' או בשבת אם עדיין לא עלה אחר ואפי' אם עלה אחר אם עדיין לא התחיל בברכה חוזר הוא וקורא בלא ברכה ראשונה להשלים ג"פ ואח"כ מברך ברכה אחרונה, אבל אם כבר התחיל האחר בברכה אז נסתלק זה שקרא ב"פ והלך לו ואינו עולה מן המנין וקורין ג' בחול מבלעדו ובשבת ז' דהיינו אם הוא כהן והתחיל אחריו לוי קורין אח"כ ב' ישראלים וכ"כ אמ"ל בדין ברכות לעולין או' ס"ד דבשבת לא מהדרינן ליה כיון דאיכא מפטיר שעולה למנין ז' וכ"ש אם מוסיפין, וכ"כ לד"א סי' ו' או' ס"ד, בי"מ אות י"א ועיין מש"ז שם, מיהו י"א דבשבת דמותר להוסיף אפילו אם עדיין לא התחיל אחר לא יקראו עוד הוא שניח, מ"א סק"ח י"א בהגב"י: