כף החיים על אורח חיים קל״ט:ט״ו

טו) שם. סומא אינו קורא וכו' עיין ב"י סי' קמ"א שהביא פלוגתא בזה ובשם ס' האשכול כתב דהא דתנן בפ' הקורא את המגלה עומד סומא אינו קורא בתורה היינו לומר דאינו קורא ע"פ אבל אוקמי איניש אחרנא שפותח ורואה וסומא מברך ועומד בצדו ש"ד והכי מצי עביד חתן סומא עכ"ל אלא שמרן ז"ל פסק כס' האוסרין יעו"ש, מיהו הב"ח שם כתב דכבר נהגו לקרות סומא לס"ת בפני גדולי עולם ולא מיחו כי סמכו על מהר"י מולין שפסק כך ודלא כהסכמת ב"י דאוסר וכך נראה עיקר אלא מיהו נ"ל דוקא סומא ת"ח אבל סומא ע"ה אין לקרותו כלל עכ"ד והביאו העו"ת בזה הסי' או' ד' סו"ב או' א' וכ"כ הלבוש שם ס"ג שראה נוהגין בהרבה מקומות ובמעמד גדולי הדור שקורין סומא לתורה יעו"ש, וכן דעת הט"ז שם סק"ג, וכ"כ השכנה"ג שם בהגב"י או' א' אלא שבשס מ"ב סי' ס"ב כתב דאפי' ע"ה ש"ד ואפי' לכתחילה יעו"ש, וכ"כ המ"א בזה הסי' סק"ד על דברי הב"ח הנז' דלא נהגו לדקדק בזה דמסתמא כל אדם יכול לקרות עם הש"ץ, וכ"כ א"ר או' ה' ח"א שם או' ל"ו, קיצור ש"ע סי' כ"ג או' י"ז, ובתשו' חק"ל מה"ב חו"מ סי' ד' דף ק"פ ע"ב וע"ד הובאו דברי הרב מהר"מ סוזין ז"ל שנהגו בכל א"י להעלות סומא לס"ת ודלא כפסק מרן ז"ל יעו"ש, וכ"כ הרב מהר"י עטייה בס' רוב דגן בקו' אות לטובה סי' ל"א דכן הוא מנהג כל א"י להתיר עליית סומא לס"ת יעו"ש, וכ"כ בס' התקנות של ירושלים בדיני קס"ת או' כ"א שנוהגים בירושלים ת"ו דהסומא עולה לס"ת ומיהו עי"ש בהשמטות דיני גיטין. או' ג' שמדברי הרב זרע אברהם א"ה סי' י"ג דף מ"ד ע"ב מוכח להדיא שבזמנו ז"ל היו נוהגים בירושלם לאסור עליית סומא לס"ת יעו"ש, והב"ד דבריהם ידידינו הרב ארץ חיים נר"ו ע"ז הסי' וכתב דעיה"ק צפ"ת ת"ו נוהגין האדנא שאין סומא עולה לס"ת וכמ"ש ויקרא אברהם בתשו' א"ח סי' ד' יעו"ש, וכ"כ הכנה"ג סי' קמ"א בהגב"י דמנהגם כמ"ש המחבר יעו"ש, וב"כ מט"י או' א' וכ"כ הפר"ח או' ג'. וא"כ כיון שיש מנהגי מקומות חלוקים בזה וק"ל דבמקום מנהג לא אמרינן סב"ל כמש"ל סי' טו"ב או' ב' הנוהגים לקרוא סומא לס"ת יכולין להחזיק במנהגם אבל במקום שאין מנהג יש להחמיר כדעת מרן ז"ל שקבלנו הוראותיו וגם משום סב"ל ואפי' במקום שנוהגים להקל נ"ל דאם יש כהן אחר לא יעלו סומא כיון דיכולין לצאת אליבא דכ"ע, רק אם הוא תתן או אבי הבן יש להקל אפי' בדאיכא אחר למקום שנהגים להעלות סומא לס"ת: