כף החיים על אורח חיים קל״ט:ל״ג

לג) שם הגה ובמדינות אלו נהגו שיהא מגוללת וכו' פי' וא"צ כיסוי בסודר, ואותו הנוהגין לגוללה בין גברא לגברא ואח"כ מניחין עליה כיסוי היא טרחא יתירה ואין לעשות טרחא. ט"ז סק"ו א"ר או' ח מיהו בשכנה"ג הגב"י אות ט' כתב דנהגו גם כן לכסות הס"ת במפה שלו, וכ"כ המאמ"ר סוף או' ג' וא"כ נהרא נהרא ופשטיה, ומיהו מדברי שער הכוו' שהבאנו לעיל או' כ"ג משמע דבין גברא לגברא די בפריסת מפה לבד וכמנהג שכתב מרן ז"ל וכן ראיתי נוהגין ברוב המקומות, וכתב שם הט"ז דמה שנהגו לכסות (ר"ל לגלול ולכסות) בשעה שאומר הש"ץ קדיש הוא שפיר דאז מסתלק מן הקריאה ואף כשאומר מפטיר חוזר ופותח מ"מ כיון שהמפטיר הוא קורא בתורה הוא רק מטעם כבוד התורה כדלקמן ע"כ מראים שיש חילוק בין שאר קוראים להמפטיר הקורא עכ"ד. והביאו א"ר או' ח' וכתב דכן כשמזמרין לחתן שיכסה דאין כבוד לתורה שיהא זמן רב גלוי עכ"ל, ובמדינות אלו שעושין תיק של עץ לס"ת והס"ת מונח בו אף בשעת קריאה נוהגין לסתום התיק של הס"ת בין משלים למפטיר רק בין גברא לגברא נוהגין לכסות במפה כנז':