כף החיים על אורח חיים קמ״א:י״ט

יט) [סעיף ג'] יש נוהגים וכו' כ"כ ב"י דבני רומניא נוהגים שהעולה הוא קורא בקול רם כדין התלמוד וכדי שלא לבייש את מי שאין בקי בדקדוק הקריאה מעמידין מקרא אחד אצל העולה והמקרא אומר כל תיבה ותיבה תחלה ואח"כ אומרה הקורא וכתב ע"ז ב"י דאעפ"י שהנוהגים מנהג זה המקרא אומר התיבה בקול רם נראה דלא דמי למאי דאמרינן לא יקראו שנים בקו"ר דהתם שניהם מוציאים התיבה מפיהם בבת אחת. אבל אם כשהמקרא אומר התיבה העולה שותק. וכשהעולה חוזר ואומר אותה המקרא שותק, לעולם אין שם אלא קול אחד לבד, ומהאי טעמא אפשר שאפי' לדברי ספר הזוהר ש"ד המנהג הזה עכ"ל מיהו בס' נזירות שמשון כ' דלמדקדק שם בזוהר נראה שגם זה אסור, ולכן כל מה שאפשר למצוא אדם שיוכל לקרות לבדו יהדר אחריו. ואם לאו יקרא המקרא עכ"פ לחזן בלחש שלא ישמע רק החזן לבד. וזה אפשר ליישב קצת לדעת הזוהר עכ"ד והביאו או"ח או' ד' אמנם השכנה"ג בהגב"י או' ג' כתב דאין כן עכשיו מנהג רומניא אלא דמלבד הש"ץ והעולה עומד אחד ומקרא מהחומש לש"ץ הנגינות וטעמים בלחש והש"ץ אומר בקו"ר יעו"ש ועיין לעיל או' י"ד: